ברשומה הנוכחית אני רוצה לדבר אתכם על משהו שמעסיק אותי המון, איך אפשר לקחת פעילות של חשיבה יצירתית והמצאתיות מעולם פיזי אל עבר עולם דיגיטלי שכן זו המציאות שבה אנחנו חיים כיום- בקוביה בזום. הרבה מאיתנו מנסים לראות כיצד עושים זאת בזמנים הללו, איך הופכים “וורקשופ” סדנת חשיבה שתוכננה להיות אוף ליין לסדנא וירטואלית. זה קורה לנו כשאנחנו צריכים להשיק פרויקט חדש, להתכונן לתוכניות עבודה ועוד…בעוד שיש הרבה פרקטיקות לעשות זאת בעולם פיזי, הרעיון של סדנאות וירטואליות מביא לפתחינו סט של שיקולים חדשים ושאלות שנדרש לחשוב עליהן.
בעולם של סדנאות דיגיטליות הדיוק צריך לעלות, המיקוד צריך להיות ברור! ונדרש בצורה ברורה לשים מטרה ו – Purpose מובהק על מנת שאנשים ירצו לשתף פעולה ולבנות יחד את הסשן ב”טיימליין” שקבעתם.
ישנן מספר סוגיות ואתגרים שאני רוצה לשלוף לכם לכאן, שנדרש לחשוב עליהם בתכנון סדנא…
הראשון, איך אנחנו גורמים לאנשים להיות אקטיביים וליצר סביבה שהיא רגועה ומלאה באמון על מנת לקיים סדנא דיגיטלית. כשקבוצה של אנשים נפגשים פנים מול פנים, זה עשוי להיות מעט טריקי בהתחלה, אבל בדרך כלל הדיונים שמתקיימים גורמים לאנשים להרגיש מחוברים ובנוחות. כל דיוני הברינסטורמינג ותרגילים עם Post-it הופכים את השיח לשמח, אינטראקטיבי ומלא עניין. אבל מה קורה כשקבוצות נפגשות און ליין?
אם אנחנו מתרגמים את הרעיון לסדנאות און ליין, הרבה מאוד פעמים אנשים אומרים שהם לא מספיק אקטיבים. אנשים לא באים לביטוי באותה צורה. בשביל שזה יקרה נדרש לחשוב טוב על תכנון הסשן בקבוצה אפילו יותר מהסדר שנדרש בסדנאות אוף ליין. כל נקודה בסשן הופכת להיות לקריטית בדרך שבה אתם בונים את הרעיון- הכניסה לסשן צריכה להיות מלווה באמירה חזקה ומעוררת השראה כבר בצ’ק אין, אתם צריכים לבקש מהאנשים להשאיר את המצלמות שלהם פתוחות על מנת שיראה שיש תכונה אנושית, ולקבוע את החוקים של מתי אפשר לדבר על מנת שיהיה סדר.
נדרש גם לחשוב על הכלים הטכניים של הסדנאות, ולדעת לשלוט בהם בצורה חכמה. כשאנשים נכנסים לזום, ישנו מצב למשל בו ניתן לחלק את הקבוצות לקבוצות קטנות יותר, שמגדירות את זמן התרגיל המשותף וזמן לתרגילים בקבוצות קטנות יותר. נדרש להשתמש בכלים של זום שמאפשרים לכם לצייר על המסך בשביל לייצר דבק לשימת הלב- ולגרום לאנשים לרצות להיות ממוקדים במסרים שלכם. בנוסף אתם יכולים לקחת מסמך של גוגל ולשתף אותו עם הקבוצה, על מנת שהדברים שנרשמים יהיו בפורמאט אחיד שהקבוצה משפיעה עליו ביחד. תהיו מוכנים עם סדר יום ברור של מה קורה ומתי, עם איזה כלי אתם משתמשים ומתי, ותהיו תקשורתיים ברמה כזו שהמשתתפים מבינים טוב איך נראת הסדנא ומה קורה בכל חלק ממנה.
כיצד תוכלו לגרום לאנשים להיות מפוקסים ובעלי עניין בזמן הסדנא? אז, פה העוקץ הגדול! זה הכל עניין של מיקוד והבנה שמה שניתן לעשות און ליין רחוק ממה שניתן לעשות אוף ליין. למשל- אתם לא יכולים לצפות מאנשים להיות יותר מדי זמן בסדנא וירטואלית, זה לא יכול להיות סשן של יום שלם, ונדרש מכם לשנות את הקצב והזמן. סדנת און ליין חייבת להיות קצרה יותר, ואולי, אם הזמן לא מספיק נדרש מכם לחלק אותה לכמה מפגשים קצרים. בנוסף, תחשבו היטב על המנגנון של ה- לפני, תוך כדי ואחרי, תנו למשתתפים משימה לפני הסשן על מנת שתבטיחו שיהיו מחוברים לנושא וירצו להיות אקטיביים בזמן המשותף.
חשוב מאוד לקבוע ציפיות ברורות מראש! נדרש להכתיב את הסשן ולהיות ברור במתודולוגיה שלו מראש. משמעותי להגדיר מטרות, מיקודים ומה הדבר שאנחנו רוצים שיצא מהסשן? מה תהיה תוצאה רצויה (ולכם אני אומרת היא חייבת להיות ראלית). אם תגדירו את הדברים כפי שרשמתי ברשומה הנוכחית, ותדעו לנהל את הסדנא בצורה מאורגנת ומסודרת עם חשיבה של: לפני, תוך כדי ואחרי- תגיעו לתוצאה טובה שמייצרת עבורכם גם תוצרים חשובים להמשך הדרך, וגם- לא פחות חשוב חיבור של הקבוצה ועבודה כלהקה!
—————————————————————–
חדש!!! הספר שלי: “המתכון לשינוי” בגרסה דיגיטלית! אם אתם רוצים ללמוד יותר על שינוי, להבין במה זה אומר לנהל תהליכים טרנספורמטיבים בחברה, או מצד שני להבין כיצד תוכלו לטפל בצורה חכמה בטרנספורמציה האישית שלכם. אני ממליצה לכם מאוד לקרוא את הספר שלי שיצא השנה. “המתכון לשינוי”, מדריך אסטרטגי לאתגר של עולם שעובר שינוי על בסיס קבוע.
