הרשומה הנוכחית נשענת על מחקר מעניין של Adobe– אשר מציף Data על השינוי שהמדיה עוברת מתוך פרספקטיבה אליה אני מתחברת מאוד- אנשים. המחקר סוקר את המדיה הדיגיטלית באספקטים שונים ומאפשר לכם לקבל הצצה איכותית לדטה המספרת את סיפור המשתמשים. כיצד אנחנו כגולשים מתייחסים אל הנגיעה מולנו במרחב הדיגיטלי ומה עושה לנו טוב, גם מה קצת פחות.
החלטתי לקחת שקפים נבחרים אליהם התחברתי, ולהרכיב מהם את תוכנו של הפוסט הנוכחי- אבל על מנת שלא אחסוך מכם מידע משמעותי הצמדתי את המחקר המלא לתחתית הרשומה. על כל שקף וויזואליזציה של מידע אותה אני מביאה לכאן, אדאג לייצר עבורכם הסברה ממוקדת כמו כן תוספות, הארות ותובנות משלי.
הבשורות הטובות מהדטה במחקר מעידות על כך שמודעות אשר מנוסחות באופן פרסונאלי מתחילות להשתפר- 78 אחוז מהנסקרים ענו כי הם אוהבים מודעות פרסונאליות, 28 אחוז חושבים שהמודעות תפורות נכון, אני מוסיפה לכאן שישנה חשיבות להבין את ההבדל בין פרסונליזציה וקונטקסטואליזציה של צרכים, בעיני ההבחנה השנייה חשובה יותר- אם תדעו לייצר חיבור בין סיפור למצב רוחו של האדם ולצורך המקומי שלו- המסר יראה פרסונאלי ויאפשר גם לכם כמותג וגם למשתמש לקבל ערך גדול מאוד מהפעולה.
בגזרת הרשתות החברתיות במרחב הדיגיטלי– פייסבוק יוצאת במחקר כרשת החברתית וכפלטפורמה המועדפת למודעות- 41 אחוז מהעונים לסקר מעידים כי- Facebook היא המקום בו נעשת העבודה האיכותית ביותר בדילוור מודעות רלוונטיות ומעניינות. ישנה חשיבות להבין את המדיה ואת הפלטפורמה, פייסבוק מהווה מרחב בו ניתן לייצר מודעות למותג וכתוצאה לתפור פאנל חכם שמוביל גם לטרנזקציה, המהות היא שצריך להבין את הקונטקסט בו אנשים נמצאים ולבנות אותו בצורה חכמה באופן מדורג.
צריך לקחת בחשבון שחלק מהמודעות נחשבות ליותר אינטרוסיביות מהאחרות– משתמשים, צרכנים לא רוצים לצפות במודעות עם אלמנטים אגרסיבים אלמנטים כמו- פופאנדרים או סאונד אוטומאטי, מה שאומר שאנשים רוצים שתהיה להם שליטה בתוכן בו הם צופים, רוצים להיות בקונטרול ! העובדה שאתם מגיעים “חזק מדי” תוכל אולי לשרת אתכם בטווחים קצרים אבל באוברול של העבודה זה יוביל לתוצאות של שחיקה, חסימה ואף פגיעה ב-equity של המותג שלכם.
עוד נקודה שמדאיגה את הגולשים הינה- תדירות המודעות ואורך המידע במודעה. 19- אחוז ממשתמשי דסקטופ ו-21 אחוז ממשתמשי סמארטפון עונים כי הם ישתמשו בAD Blockers לנוכח חוויה אינטרוסיבית של חזרתיות על מודעות שרודפות אחריהם. כמו כן, אורך סרטוני וידיאו מהווים בעיה- שליש מהעונים לסקר מרגישים זעם כשמדובר באורך של וידיאו, זאת בעיקר כשמדובר על משתמשים צעירים בגילאים 18-24.
חשוב לי להוסיף כי הנתון תלוי מאוד בMode שאנשים נמצאים בו, אני מחלקת את המרחב של התוכן לשלושה מימדים : Scroll- מידע שאנחנו חשופים אליו ברשתות החברתיות אותו אנחנו רוצים לקבל קליל וקצר, Search- כשאנחנו במוד של חיפוש אחר מידע ושם אנחנו אפילו יכולים להיות במוד של Binge, ו-Push- פה נדרשת זהירות יתר שכן אנחנו (כמותג) נכנסים בדחיפה לפיד החשוב ביותר של האנשים ה-Launcher של הסלולר שלהם.
אם יש דבר אחד שמרגיז מאוד אנשים זו אי היכולת לעשות סקיפ למודעות– 57 אחוז עונים כי אי היכולת לעשות סקיפ למודעות מהווה את האלמנט המרגיז ביותר עבורם כשמדובר בוידיאו און ליין. שימו לב לכך ש-48 אחוז מתוכם יפסיקו לצפות בוידיאו אם הם יבינו שהם לא יכולים לעשות Skip למודעה.
למרות שיחת האדבלוקינג העולה ומתעצמת, רוב הצרכנים לא מעוניינים לשלם על אינטרנט נקי ממודעות- אמנם-71 אחוז מתוכם מנסים לדלג על מודעות, אבל רק-37 אחוז מתוכם מעידים שהם ילכו רחוק ויהיו מוכנים לשלם על כך שהם יוכלו להתעלם ממודעות.
חשוב להבין שתופעת הAd Blocking מייצרת אימפקט על כולם מאנשי שיווק ועד לחברות טכנולוגיה :
מנקודת המבט של הלקוחות : 44 אחוז מאלו שמשתמשים בAD Blocker מעידים כי מודעות בדסקטופ הן מרגיזות, 89 אחוז מתוכם אומרים שהם מתכוונים להשתמש לפחות בAD Blocker אחד.
מנקודת מבטו של איש השיווק משמעותי להבין שישנם טריגרים ספציפים שגורמים לאימוץ של אדבלוקינג- העובדה שאנשי שיווק משתמשים בטירגוט יתר והעובדה שהרשת מלאה ביותר מדי מסרים, צונאמי של מודעות.
מהצד של הפלטפורמות– חשוב להבין שגם חברות כמו Google וגם פייסבוק מקבלות סיגנל משמעותי שמעיד כל כך שבבסיס החוויה יש משהו שבור שנדרש להערכות ולטיפול שכן הוא יכול להפוך למגפה שתמית את מהותה של הפלטפורמה.
מילת סיכום, אני מקווה שהסיור הזה הדליק בכם נורות רלוונטיות לנקודות המבט אותה אתם צריכים לאמץ והיא- המקום בו אנשים ישתפו אתכם פעולה, כפי שציינתי בתחילת הרשומה הוספתי לכאן את המחקר המקורי במלואו על מנת שתוכלו לצלול אליו ולקחת תובנות ואינסייטים משלכם.
