בהמשך לסדרת הפוסטים המתמקדת במסע ללימודים ב- Singularity University, הפעם אתעכב על חשיבה משמעותית והיא למה עיצוב מהווה כמפתח לפיצוח הגאונות שמאחורי חדשנות. Tony Robbins אחד המרצים המלהיבים ביותר שמתארחים באוניברסיטה- שואל את השאלה בהרצאות שהוא נותן, התשובה שלו היא- “בכל זמן שאנחנו לומדים משהו, כל מה שאנחנו עושים הינו ליצור מערכת יחסים בין שני דברים, דואליות בין משהו שאנחנו יודעים לבין משהו שלא”.
בהרבה מובנים זה אותו דבר כשמגיעים לחדשנות בארגונים- Organizational Innovation אנחנו לוקחים משהו שאנחנו מכירים מהשוק, מוצר, סגמנט של לקוח- ומנסים “לחתן” אותו עם משהו שאינו ידוע, כמו למשל פרספקטיבה חדשה על הצרכים של הלקוח או מחקר על טכנולוגיה מתפתחת היכולה לעשות אימפקט על העסק.
בשנים האחרונות, עיצוב הפך להיות לכלי הצלחה עבור הצתת החדשנות בתוך ארגונים, ויש חשיבות לשלב בתוך חברות תפיסה כזו- אבל היא חייבת להיות מחוברת לצוותים ולא כתפיסה של סולו. העולם השתנה, לא רק בהיבט של התנהגויות של צרכנים, אלא גם בהיבט הטכנולוגי וטרנדים אחרים שמשנים את הסביבה העסקית, נקודת הפתיחה לכניסה לשווקים עוברת טרנספורמציה והכוח עובר למקומות חדשים- שיכולים לייצר נטוורק אפקט ולגרום לאנשים לעשות דברים אחרת.
עיצוב, זו דרך שמאפשרת לנו להסתכל דרכה על העולם, ניתן ללמוד אותה, להביע דרכה, להבין תהליכים שמאפשרים לנו לבנות ולפתח ערך יוניקי ומדיד. כשמעצבים לא אומרים שצריך לזרוק את התהליך ואת הכלים שיש לנו, למעשה- בדיוק הפוך, הרעיון הוא כפי שאמרתי בתחילת הפוסט, לדעת לשלב בין השניים- כלי של עיצוב עוזר לנו להחליט איך ומתי אנחנו משתמשים בכלים ובאיזה סדר צריך ללמוד משהו חדש, איך לשאוף לההגיע לדברים ומכאן כיצד למשל לבנות סדנאות חשיבה שיוצרות מודלים, רעיונות ותפיסות חדשות.
יותר מהכל, להשתמש בכלי של עיצוב אומר ליצור את התנאים שמאפשרים לעסק לצמוח, ולהשביח את הקצב של היכולות שלכם באופן שמותאם לשינוי. עסקים טובים יותר הם עסקים שניגשים אל בעיות עם דרכים וסיסטמות חדשות, הם בפוקוס על עשייה בצורה משמעותית וזאת על חשבון פלנינג ופרדיקציה, עסקיפ מצויינים כיום “מחתנים” את הרעיון של עיצוב ואסטרטגיה כמיקס אחד שיוצר את ההזדמנות וזאת על מנת לייצר צמיחה ושינוי בעולם שכבר אינו בטוח ואינו ידוע.
