קראפט, חברת מזון גדולה בארה”ב, בחנה לאחרונה שימוש בNFC במסגרת פיילוט שערכה – מדובר בתוכנית ממוקדת במספר חנויות מכולת מוגדרות מראש. תוצאות הניסוי מראות רַף גבוה ביותר של מעורבות – הרבה יותר גבוה בהשוואה לשימוש בQR. עבור התוכנית החברה הצמידה קודי RFID שמסוגלים להיות קריאים לסמארטפונים עם NFC בתוכם – הם מוקמו על מדפים היישר לצד המוצר של קראפט (גבינה ועוגיות – שני המוצרים שנבחרו לפילוט). סדרני המדפים הזמינו את הלקוחות לגעת עם הסלולר שלהם על הקוד על מנת שיוכלו להוריד תוכן יחודי ויעודי למהלך – מתכונים שיוחדו לרעיון זה, והם אפשרו להוריד את המתכונים עם האפליקציה של קראפט ה i-Food או לשתף בFacebook.
מה שמייחד אינטראקציה עם NFC הוא העובדה שלא צריך להוריד אפליקציה. כשאנחנו נמצאים בסביבה בה יש תג RFID שמייצר מניע לפעולה – אנחנו צריכים בסה”כ לנקוש עם המכשיר שלנו והציפ הקורא NFC “יקום לתחייה” וייצר אינטראקציה עם התוכן בתג – במרחק מה מהתג עצמו. קראפט העידה כי היא הולכת לכוון 10 אחוז מתקציב המדיה שלה אל המובייל, הפילוט הזה של הNFC, שנוסה השנה עוצב כך שקראפט תוכל לחקור את נושא המעורבות ואת החוויה המוצעת כשמשתמשים בשיטה זו. הניסיון נערך בחמש חנויות בסן פרנסיסקו באוגוסט 2012. תוצאות המהלך הביאו למסקנה כי השימוש בNFC מביא לפי% 12 מעורבות מול שימוש בQR, יותר מ36 אחוז מהצרכנים ש”הקישו” על התג – גם היו מונעים לפעולה ובפועל – שמרו מתכון, הורידו את האפלקיציה של קראפט או שיתפו את התוכן עם החברים שלהם בFacebook. כמו כן, יש לקחת בחשבון את הזמן המושקע מצד האנשים שהיו מעורבים בפרוייקט יחד עם המותג. אין ספק כי זו נגיעה מאוד חמה ועמוקה עם המותג כשמדובר בשימוש בקוד NFC. מדובר בסדר גודל של 48 שניות מעורבות עם המותג מול בין חמש לעשר שניות כשמדברים על מעורבות של לקוחות מול מוצרים במדף הסופר באופן כללי.
עד היום רוב שימת הלב לשימוש במובייל כמניע לפעולה בקרב הלקוחות עם מותגים סבב סביב הודעות טקסט או שימוש בQR אבל NFC מציע חוויה הרבה יותר מעצימה עבור הלקוחות. על מנת לייצר אינטראקציה עם QR -הלקוחות צריכים להוריד אפליקציה מיוחדת שקוראת את הקוד, אחר כך לסרוק אותה ולהיכנס ללינק שמספק את האינפורמציה. עם NFC – כל מה שצריך זה “לנקוש” על המוצר ופיסת המידע והמדיה תעלה באופן מידי. כרגע, אין מספיק סמארטפונים שמכילים בתוכם באופן אינטגרטיבי טכנולוגית NFC, וזו עובדה שמגבילה את השימוש אל מול מאמצי השיווק. אבל חשוב לדעת כי כל הכוונות של התעשייה הזו מוכוונות למקום זה, והמחקרים מעריכים כי עד 2015 יהיו 630 מיליון מכשירים שתומכים את הטכנולוגיה. חברות כמו גוגל וכמו Isis שמובילות את השיחה על הארנק הדיגיטלי – פועלות חזק בנושא ומחפשות להשריש את הטכנולוגיה בכל המכשירים הקיימים והחדשים.
הניסיון של קראפט נערך במספר מצוצמם של סופרים על גבי המדפים – הרעיון היה לבדוק מעורבות של צרכנים עם מדיה עשירה. הקודים הונחו על המדפים בחזית, קדימה למוצרים ספציפים. על ידי נקישה על התג, הלקוחות יכלו להגיע למתכונים מיוחדים – כשהמתכון משתנה בכל יום במשך חודש שלם. בדוגמא אחת, המדף של הסופר קידם מוצר חדש – התוכן שהופיע בקדמת המוצר כלל מתכונים רלוונטיים שניתן להכינם בקלות, ועצות שעוזרות למשתמש איך ניתן לעשות דברים עם המוצרים ואיך כדאי להשתמש בהם. כשלקוחות נקשו על התג הוא פתח בסלולר שלהם מסך שמראה להם את התוכן הרלוונטי. התוכן משך אותם כמובן להוריד את האפליקציה של קראפט או לשתף חברים ברשתות החברתיות. קראפט מעידים על כך שהם השתמשו בעבר עם QR אבל השימוש בNFC המם אותם בכוח שלו ובמעורבות הגדולה שהוא יצר. המספרים היו כל כך גבוהים מול השימוש בQR שנחשב על ידי הלקוחות למאכזב כי הוא מורכב ומכריח אותם לעבור הרבה מאוד שלבים על מנת שיקבלו ערך ממש.