אריק שמידט יו”ר גוגל, יחד עם עוד שני שותפים (ביניהם לארי פייג’) כתבו ספר על איך עובדת גוגל- How Google Works. אני ממליצה לכם להזמין אותו באמזון, וניתן לראות פרטים נוספים בלינק הבא-Link. את הקובץ המקורי של הספר אני לא יכולה להעלות, אבל אני רוצה בכל זאת לחשוף אתכם לכמה רעיונות מעניינים מתוך הספר, וזאת באמצעות מצגת- אותה העלה אריק שמידט בעצמו, והיא מעבירה לנו את הסיפור בתמצית.
כשאריק ויונתן הגיעו לגוגל– הם חשבו שהם יודעים הכל על הדרך הנאותה לנהל עסקים מצליחים. אבל עד מהרה הם גילו ולמדו שבעצם אין להם כמעט שום מושג על ניהול עסק מצליח, וכל מה שדימיינו היה טעות ביסודו. בנקודה הזו הם היו צריכים לחשוב מחדש וללמוד לעומק מה הופך חברה לסיפור הצלחה ואילו חוקים הכרחיים בעידן הזה על מנת שההצלחה תתמיד ותימשך לאורך זמן. הם החלו באחת השאלות שאריק שמידט אוהב יותר מכל : מהם השינויים הבולטים בשטח עכשיו ? מה השתנה ביחס לעבר ? מה הן הנחות היסוד שלפיהן אנשי העסקים פועלים בעוד שכבר אינן מעשיות, ומנַיִן מתקבל הרושם כאילו הכל זז מהר מאוד ? הנה התשובה לכך :
הטכנולוגיה משנה את הדרך בה עסקים מתנהלים– כל מה שקיים בעולם וכל האינפורמציה נמצאים און ליין וכל נושא הופך למדיה. מכשירי המובייל מהווים תשתית שבמסגרתה כולם יכולים להיות מחוברים לכולם- בכל מקום וכל הזמן. למעשה, מחשוב ענן שם את הסופרמרקט בכיס שלנו- וזה אומר שהמרקט פלייס משתנה, הדרך להגשת התוכן משתנה וכל אדם הופך לצרכן אך בו זמנית גם ליצרן של תוכן בעל כוח השפעה- באמצעות הנגישות למובייל בכל מקום וזמן. כתוצאה מכך- הוסר המכשול שהגביל את העסקים בעבר, וכיום- כל עסק, קטן ככל שיהיה, יכול תוך יום אחד להפוך למתחרה גדול ולשבש תעשייה שלמה. הטרנספורמציה הזו מתרחשת בקצב בלתי נתפס- שגם מואץ ללא הרף באופן שמקשה על העסק להגיב כראוי לתמורות הבלתי צפויות.
הכוח שבמובהק עמד לרשות החברות עובר אל האנשים, לצרכנים- והציפיות שלהם מהחברות מעולם לא היו גבוהות יותר. מהחברות עצמן כבר נטלה הזכות או היכולת לשווק מוצרים באיכות גרועה. ובמידה שהן יכולות להמשיך בכך עוד קצת זה לא יהיה לאורך זמן. למשל, ביקורות שליליות על מוצרים יכולות לגבור על שיווק מתוחכם, ובכך למעשה זה משאיר את המגרש למוצרים טובים בלבד ואלו עתידים לנצח את השוק במציאות העסקית העכשווית.
במקביל- הכוח שבידי החברות עצמן גם הוא זז קדימה. אנשים פרטיים שעובדים בצורה אינדיווידואלית, וכן צוותים קטנים יכולים להשיג אימפקט עצום. הם יכולים לבוא עם רעיונות חדשים, לשתף חוויות, כשלונות, ולנסות את כוחם כל פעם מחדש. ואם נותנים להם הזדמנות הם עתידים להגיע רחוק ולרשום הצלחות גדולות בשווקים גלובאליים. אותם האנשים שיכולים להיות בעלי האימפקט הגדול ביותר הם אלו שמוגדרים בגוגל כ- Smart Creative. הם אלו שיודעים לחבר בין ידע לטכנולוגיה, בין יכולות שתקפות לעולם העסקי לבין קריאטיביות. כששמים את הכלים הטכנולוגיים המשוכללים של היום בידיים של אנשים כאלו ונותנים להם הרבה מרחב פעולה- הם יכולים לעשות דברים מדהימים וזאת, בפרק זמן קצר ביותר !
הבעיה העומדת למכשול לגבי רוב החברות היא –שהן נוטות לצמצם את הסיכונים, ולא מאפשרות את החופש הנדרש על מנת להגיע להילוך גבוה יותר ולביצועים מהירים. איסוף האינפורמציה והדטה מנוהלים בסיילו ולא (כנדרש) מתוך תפיסה של שיתופיות; העיצוב הדל של המסר בחברות מראה כי הכשלונות גובים מחיר יקר; ומספר מקבלי ההחלטות בארגון מצטמצם לקבוצת אנשים שאינם מוכנים די הצורך לפצח את המגבלות של החברה ולראות את הדברים באופן אחר. במילים אחרות, רוב החברות הינן איטיות לגבי העיצוב התדמיתי שלהן ! Slow by Design. למצב עניינים זה אין כל סיכוי בעידן האינטרנטי ! חברה שתמשיך להתנהג כך למעשה תשקע לפי כל תחזית.
מה כן עובד ? בגוגל למדו שהדרך היחידה לקדם את העסק וללמוד תוך כדי תנועה הינה לחפש באופן תמידי אחר- Smart Creative. מדובר על גיוס טאלנטים חכמים שיודעים ליצור סביבה יצירתית שמתאימה למציאות האינטרנטית החדשה ומחוברת למעגלים הרלוונטיים. ואיך עושים זאת ? קודם כל צריך לאתר את הצוותים, את הטאלנטים (או כמו שגוגל מגדירה אותם- Smart Creative)- משימה לא קלה. זה מתחיל בתרבות: אותם טאלנטים שגוגל ממליצה עליהם צריכים להיות אנשים שאכפת להם מרמת האיכות וחשוב להם המקום בו הם עובדים ומה הוא מייצג. כמו כן באיזו מידה הם אישית מצליחים לבצע ברמה הטכנית ולהשפיע על המערכת הפניית והחיצונית. חשוב לתכנן את הצעדים לטיפוח התרבות הזו- לקבוע מהם הדברים שכחברה איכפת לנו מהם- ולגבש את התפיסה הזו במסגרת הצוותים בקבוצה. לברר כל פעם מחדש איך נעשית העבודה ואיך מקבלים החלטות.
ישנן שיטות שעובדות יפה בביצוע השינויים ובזֵירוז המהלך: צוותים קטנים אנשים שעובדים בצמוד זה לזה– ואם אכן יעבדו כך הם יוכלו לשתף זה את זה בגילויים ובפיצוחים שיביאו לשולחן הדיונים. ככל שהם יהיו יותר מחוברים אחד לשני ויחליפו ביניהם רעיונות עם המשמעות המיוחדת לחברה כך הדברים יהיו מרגשים יותר ויקרו מהר יותר. מומלץ מאוד לנהל את מהלכי החברה סביב אותם אנשים שיוצרים את האימפקט הגדול ביותר, בצורה ממוקדת זו הכל ימשוך למעלה ויבטיח את ההצלחה של החברה.
מכאן מגיעים לעיקרון שהופך את החברה למצליחה ברמה האסטרטגית וכל מה שחשבתם על אסטרטגיה כבר אינו תקף ולא מעודכן לימינו. על פי גוגל לא מומלץ לבסס את היוזמות, ההשקעות ולקיחת הסיכונים על תוכניות “סגורות”. במקום זאת הם ממליצים לבסס את האסטרטגיה על עקרונות יסוד: אין כל רע בעריכת תוכנית- בתנאי מניחים מראש שהיא צפויה להשתנות, ואפילו בצורה קיצונית. מנקודת המבט הזאת התוכנית כשלעצמה היא רעיון חסר ערך, בעוד ששרטוט קווי יסוד מבטיח את היציבות המתבקשת, שכן הם מאפשרים לחברות לבנות מהלכים מעודכנים ולהתפתח תוך כדי תנועה.
יסודות טובים מגיעים משלושה פילרים מרכזיים–
1.היכולת ליצור מוצרים מדהימים שמבוססים על תובנות (שימוש בדטה לשם הבנת דפוסי ההתנהגות של הגולשים).
2. חשיבה בכיוון של אופטימיזציה ששואפת לגידול ולא רק למטרת רווח.
3. הבנת אופייה של התחרות- דרך הלמידה שלה אך לא בהעתקה אוטומטית של השיטות התחרותיות המקובלות.
לתמהיל הזה תוסיפו את הטאלנטים החדשים של החברה (וקחו בחשבון שתהליך הגיוס של אנשים רלוונטיים חשוב לכל מי שעובד במסגרת החברה- כי הוא למעשה היסוד המכריע). מרגע שהצלחתם לקרב אל החברה אנשים רלוונטים- אתם חייבים לתת להם את המרחב של סביבת עבודה טובה שבה יוכלו לשגשג באופן ריספונסיבי לשינוי. אלה הם המאמצים שהחברה צריכה להשקיע על מנת שתצליח בעידן הכל כך מהיר והתחרותי בו מתנה עולם הסחר בימינו.
סביבה מתאימה מכשירה את הקרקע לקבלת החלטות נכונות ! חשוב להבין שבאותה מידה שהצוותים הקריאטיביים ירגישו ביטחון בבואם לעשות החלטות בצורה נכונה כך יובטח השינוי לטובה. ובמקרה ההפוך- אם ההחלטות נלקחות כבדרך אגב, תיפול רוחם ותפגם יכולתם לעשות באמת שינוי (וגם התוצאה תהיה שְׁגויה). זה לא אומר שכבר ממחר בבוקר תצטרכו לעשות את כל מה שמוצע לכם כאן, המצע הזה פירושו להקשיב לכל המתרחש כדי לבנות מערך דיאלוגי שבמהלכו בודקים ומשווים תוצאות. ההתנסות תביא מאליה את התשובה החכמה ביותר והנכונה ביותר לכל דבר שנבחן. התקשורת היא כלי מהמעלה הראשונה ביצירת תרבות בריאה של תהליכי קבלת החלטות, אך לָרוב- המנהיגים או אנשי החברה הבלתי מיומנים שמופקדים על קבלת החלטות חושבים שהם עושים זאת היטב- בעוד שהמציאות מספרת על קוצר ידם בפועל.
כשזה מגיע לתקשורת- המצב הדיפולטי מחייב להיות– Open פתוח- להתנסות כמה שיותר כדי למקסם את הזרימה של מידע רלוונטי בתוך עורקי החברה. אם תבצעו את כל הדברים הללו, הרי לפי גוגל יהיו העסקים שלכם במצב עילאי של “נירוונה”, ותוכלו לייצר חדשנות הלכה למעשה. אבל זכרו שהCEO חייב להיות ה CIO- הראש שמוביל את תנועת החדשנות של החברה. אסור שנושא החדשנות יופקד בידי הבעלות הבלעדית של מישהו בחברה. חשוב שההחדשנות תהיה כלי מניע שמאפשר לאנשים לקחת חלק במהלך. יש לתת לאנשים לפרוח באווירת חדשנות בלי להגדיר אותם כחדשניים, וזה הבדל גדול מאוד. נסו להציב יעדים גבוהים מאוד, עם הסיכוי שתכשלו, מתוך חתירה לטפח תרבות ששואפת למעלה אבל מאפשרת לטעות. שיטה זו היא התרבות שמייצרת חדשנות הלכה למעשה.
הרעיונות מגיעים ממקומות רבים ! וצריך להבין שהצעדים הללו נועדו לא רק ליזמים, לסטארטאפים. הם מולבשים על כל העסקים בהתאמה. ההזדמנויות נמצאות בכל מקום, ואנשי קריאטיב חכמים מצויים בהישג יד בכל מקום. ארגונים שאפתניים יכולים לבנות צוותים טובים שיעצבו את עתידה של החברה כראוי. כל מה שנחוץ לכם הוא להעלות רעיונות גדולים, ולהתקדם ביחד עם אנשים שמסוגלים לשתף איתכם את החלום ולהגשים אותו בַּסביבה המתאימה.
אתם צריכים לשאול את עצמכם– מה תוכלו להיות בעוד חמש שנים ? נסו לדמיין את הבלתי יאומן, את המדע הבדיוני של עולמכם העסקי ותיווכחו שעם או בלי שהעליתם בדעתכם- דברים שהם בגדר הבלתי יאומן יקרו לכם. ואז, כשהתחזית לעתיד פרוסה לפניכם- קחו סיכון והֱיוּ מוכנים להמר עליו. לפעמים קל יותר להמר על השקעות גדולות מאשר על השקעות מזדמנות. צעד דראסטי כזה משאיר אימפקט גדול על החברה וגורם לאנשיה לזוז מהר ולהתמודד מול הסיכון מתוך תחושת אחריות.
