בפוסט הנוכחי אני רוצה להתמקד בהשוואה מעניינת שעשו באירוע של גוגל בלונדון בו נכחתי, הרעיון היה לפרק התנהגות סיפורית של מותגים מקצוות הסקאלה, מצד אחד מותג ותיק ומסורתי (לוראל פריז) מצד שני מותג חדש (גלוסייר) שמביא איתו תפיסה של המותגים שנולדים ומתפתחים במאה ה21. החלוקה בין שניהם מציגה בצורה מובהקת את האופי השונה אשר מושתת בתרבות. כיצד כל אחד ניגש לחשיבה של הסטוריטלינג, אותה חשיבה גם מחדדת את הDNA של כל אחד מהם ומאפיינת את האקו סיסטם הכולל של החברה באיך שהיא תופסת את עצמה.
בצד שמאל, תוכלו לראות את הניתוח של- גלוסייר, מותג מהעידן החדש שמביא בתוך הסיפור שלו רכיבים משמעותיים שכדאי להתעכב עליהם: רגשות, דיבור ישיר לאנשים, מוסיקה כחלק אינטגראלי מהדרך לסיפור וככלי שהוא סיפור בעצמו. מדובר במותג שיוצר נרטיבים שהמטרה שלהם ליצור אינטימיות, שפה שהיא לא בהכרח פורמלית. הסטוריטלינג כולל הרבה “קלוזאפים” מתוך חשיבה של התקרבות ואינטימיות עם מי שצופה בסיפור, יש בסטוריטלינג הרבה מאוד אמוציות והזדהות עם תרבות הסלפי שמושרשת בחברה ובאנשים. חשוב להגיד שאת הניתוח עשו בשיתוף בין אנשי אנליזה מומחים ביוטיוב/ גוגל, ובין יכולות ניתוחיות באמצעות בינה מלאכותית ולמידה מחשובית.
בצד ימין, תוכלו לראות את הניתוח של לוראל פריז, כשההתמקדות הינה מאוד על הלוק של האנשים- שימוש של סלבריטאים ומומחים ידועים. מבחינת המוצרים ישנה התמקדות במוצרים המובילים ביותר “סופר פרודקטס”, מוסיקה הינה כלי ברקע לייצר “רעש” ולא כחלק אינטגראלי מהסיפור, השפה הינה מאוד מדעית= מבוססת עובדות וחדשנות באמצעות הטכנולוגיות. השוטים של הצילום הם רחבים, כל המסרים הינם מאוד ראציונאלים. כפי שאתם מבינים בצד הזה של יכולות הסיפור של המותג ישנה התמקדות מאוד חדה במוח השמאלי.
צירפתי שני קמפיינים של גלוסייר ולוראל פריז, על מנת שתוכלו לראות בעצמכם את ההבדלים :
חשוב להדגיש, מה שמגדיר את המוצר או את השירות, הינו היכולת לייצר בידול משמיעותי שכולל את הסטוריטלינג המובהק של החברה.
צריך לקחת כמה סנריומים במחשבה על יצירת סיפורים: הראשון, התפקיד של הסיפור והאמוציות שהוא יוצר ביכולת להשביח את הסנטימנט למותג. השני- התפקיד של הסיפור לשנות את העתיד הנצפה לעין של המותג- וגם הפיכת שיחה נגטיבית לפוזיטיבית. והשלישי הרלוונטיות של המותג באמצעות הסיפור בחיים של האנשים.
