Maala Conference 2010

החלטתי ללכת השנה לכנס מעלה, על תקן של מתבוננת, לומדת, מתעשרת מהקשר בין עולמות האחריות התאגידית ומן הדיאלוג עם מחזיקי עניין לבין עולמות המדיה החברתית והתקשורת החדשה. אין ספק שהקשר ברור ותפור ואין שום צורך לכפוף כל צד על מנת שכל אלו יחד ייצרו היגיון סדור. בשלב זה תחום האחריות התאגידית לא לגמרי נהיר לי. חלק ממנו אני די מכירה ולמען האמת עדיין הרבה חלקים אני מכירה פחות. אבל, אני יכולה בהחלט לשים את האצבע וללחוץ על הכפתור המחבר בין האפשרות של ארגונים ועסקים בעיקר גדולים לקיים דיאלוג עם טבעות מתרחבות של קהלים מסומנים דרך כלי המדיה החברתית. מבחינתי, זו לבדה סיבה מספיק טובה עבור ארגון אשר מחפש את ההיגיון העסקי שמאחורי פעילות כזו שמספקת סוג של ROI בלי שנדרש להלביש אותו ב”תלבושת” של שירות לקוחות, מועדוני לקוחות ועוד … עצם העובדה שהעסקים מבינים שהם כאן כדי להקשיב לצרכן, ללכת צעד למקום שבו נוח לו לפעול ומכאן לתכנן את הפתרון המוצלח, שיהיה “תפור על פי מידותיו” של הלקוח. כאמור, זו כשלעצמה הליכה רחוקה ומשמעותית שמצדיקה את הדיון על מכלול שיקוליו.

כַוָונָתי הייתה לערוך ניסיון בכנס הזה ולתעד את האירוע כמו “עיתונאית קטנה“ עם הiPad שלי בכל המושבים השונים שבהם השתלבתי. העיקרון המנחה היה : תיעוד על ידי סטאטוס בFacebook הסוקר את מהלך אירועי היום (האירועים אותם חוויתי אישית כמובן) ולפַתֵח באמצעותם פוסט עדכון מיוחד ושונה במקצת. צירפתי ל”קרנבל הניסיונות” שלי את שירלי קנטור שני שנענתה לבקשתי לשלב גם את תגובותיה בסטאטוס זה ואף לאזן ולהכניס נופך של רצינות בוגרת ומקצועית לעניין. הרשומה תתאפיין בFlow של הסטאטוסים הגזורים מתוך המכלול עם הסבר קטן בְּצַד כל פיסת מידע פייסבוקית, שהתקבלה בדרך זו.

אחד הדברים המובהקים אשר ניתן לומר על הכנס הזה שכל כולו היה עטוף באפיון של שיתופי פעולה. טרום תחילת האירוע אפשר היה לראות במסדרון הכניסה לאולם המליאה מעין יריד עסקים : עמותות שונות ועסקים שונים הקשורים לתחום ניצבו מאחורי דוכני שולחן גבוה עם כיסאות גבוהים וייצרו מעין מינגלינג מקצועי – בינם לבין עצמם וכן בינם למתעניינים. קצת חבל היה לי שהללו לא קיבלו ביטוי במתחם פייסבוקי משותף המאפשר את המשכיות הקשר גם לאחר האירוע. אבל, אם נוותר על הטרוניות ונסתכל בגובה העיניים על הרעיון ועל אופן יישומו, הרי שאכן , ניתן לומר בבירור יישר כוח ו”שאפו” על ההפקה שתרגמה הוויה של נטוורקינג למציאות הלכה למעשה.

המעבר המוגדר הזה בין פאסיביות לאקטיביות אכן מתאים מאוד לעולם האחריות התאגידית, אך כממשק ישיר אני רואה בתרגום המעשי של המשפט הזה שווה ערך גם לעולם המדיה החברתית בבחינת מנוף שהולם את עולם התקשורת החדשה. אין פלא אם כן שעופרה עצמה ציינה שכוחו של הצרכן משמעותי מאין כמוהו בתקופה דינאמית כשלנו וכי ציוץ אחד בTwitter של צרכן מהשורה יכול להוליד גל צונאמי עולמי. עמדתי היא שהשילוב של הבנה בעסקים בהכרה שצריך לייצר היזון חוזר, לדווח עליו, לשתף ולמנף דיאלוג “משתדך” כמו כפפה ליד עם קשת האפשרויות שנולדו בעולם המדיה החברתית. אשמח לגלות שעסקים עושים כניסה לעולמות אלו לא מתוך פחד או מתוך כוננות מאוימת לשעת משבר אשר תפרוץ, אלא מאותם המקומות שעליהם דיברה עופרה – מהמקום הכנה שמכיר בעובדה שעסקים טובים, שיימָשכו לאורך זמן, מושתתים על יחסים וזו אחת הדרכים המצוינות לִטְוות את חוט השדרה של מבנה היחסים עם כל בעל עניין ועניין.

אכן בנקודה זו התוספת של שירלי מחזקת את המסר ויוצקת אותו אל תוך משנה סדורה.

בהתייחס לחדשנות דווקא רציתי להוסיף כי קיים בלבול מסוים בקרב העוסקים בדבר הסבורים כי חדש מייצר חדשנות, הגישה הקולעת יותר של כוח עסקי היא שצריך לטפֵּחַ את המבנה נידבך אחר נידבך ובעיני התנהלות מסוג זה מובילה לחדשנות מובטחת כיוון שהיא מטמיעה בתוכה הבנה תהליכית המתחשבת במכלול גורמים.

תמיד כשאני הולכת לכנס אני אומרת לעצמי שעלי לקחת משם לפחות דבר אחד חדש, שונה, שלא חשבתי עליו קודם. למשל המושג הזה “גלוקליזם“ גרם לי לחשוב שעות נוספות לאחר הכנס. אין ספק שהמהפכה העמוקה שמחוללת המדיה החברתית  נותנת מרחב וביטוי גם ליחיד ולקטן ואני סבורה שהיא אכן מייצרת את הדופק החדש של העולם “הקטן הגדול”, דהיינו המיקרו והמאקרו של קשרי יחיד וחברה.

המהלך של יבמ במיתוג הערכים תחת הסיסמא עולם חכם יותר מראה לכולנו כי קיימות תשתיות נגישות, הן החדשות והן הישנות ולכן בחשיבה מעמיקה ותשתיתית נוכל לבנות לכל אחד ואחד מאיתנו מרחב פעולה חכם יותר שנעזר ועוזר למכלול הצרכים המשותפים.

בנקודת זמן זו אני מרגישה כמו כלה גאה. אם שולחן הדיונים המשמעותי של הכנס דן ונסב על עולם המדיה החברתית, הרי כפי הנראה מיקמתי את עצמי במקום הנכון. עצם העובדה שהדיון החם ביותר והמרתק ביותר עוסק בשאלה של דיאלוג עם מחזיקי עניין באמצעות כלי התקשורת החדשה מסַפֶּקֶת למעשה היגיון דרוך וזהות רעננה למהלכים מסוג זה עבור עסקים שונים, ובאופן מיוחד עבור הארגונים הגדולים.

שירלי כהרגלה הראוי לשבח מחדדת את המחשבה שלי ומעניקה  בהירות לנושא. החזקת האצבע על הדופק באמצעות השימוש בשיטות חדשות מפיקה עבורנו למעשה את מה שיבמ חרתו על דגלם – עולם חכם יותר.

מתברר שבכנס תמיד מתגלים דברים חדשים, אפילו כמה דברים שלא ידעת אודות העיר שלך.

אם צריך לשים את האצבע על הדבר המיוחד ביותר בעיריית חיפה הייתי מצביעה על נושא – הדו הקיום או נכון יותר ה”רַב-קיום” הממשי שמתקיים בה. שוב, אני חוזרת למיתוג של יבמ ומציינת שאם צריך למקד את העבודות המדויקות אשר יהפכו מקום לשונה : הרי השימוש במשאב האנושי באופן חכם, כמרקם חברתי חי וזורם, הוא הדבר שמייצר שוני ובידול. אני לא יודעת אם עובדה זו נכללה בהכרח בצרור הסיבות להשתלבותה של עיריית חיפה בגלובל קומפקט אבל בעיני זהו פרט חשוב אשר מייחד אותה ומשנה את מהותה.

אחד הדברים המשמעותיים המקבלים ביטוי בכנסים בתרבות התקשורת החדשה הוא האופן בו האוף ליין מפגיש אותנו עם האון ליין. אין ספק שכוח חזק מאוד טמון בעובדה שאנחנו יוצרים קשרים עם אנשים ומקיימים נטוורקינג ושיח יומיומי ולבסוף גם מגיעים לפגוש אותם במציאות הפיזית. העובדה כי קיים Flow בין המפגשים מחזקת את הקשר ויוצרת חברויות, קשרים ושיח מאתגר ושונה מכל מה שהכרנו עד כה.

הדיון הניסקר להלן הוא למעשה הדיון שאותי אישית הכי עניין. רציתי לשמוע מה אומרים העוסקים בדבר : עיתונאים, עסקים, בעלי סוכניות מדיה, על הקשר בין העולם החדש שמתהווה סביבינו ובין קיום הדיאלוג עם הצרכן. לרגע נשמע שהאמרה בִּדְבָר : “כל הקלישאות שהופכות למציאות” – יש בה מן ההפחדה, מן האיום. הדבר גורם לַטעות הרווחת שהעסקים צריכים כביכול להיערך לאו דווקא משום שזה הכיוון הטוב אלא כי זה עשוי להוביל אותם לתחרות בלתי מבוקרת ולחשיפת יתר במקומות לא רצויים דהיינו לחוסר שליטה. אני מוסיפה לאמרה הזו כי החסרונות הופכים מבחינתי ליתרונות מובהקים. חברה שתדע לנצל בחוכמה את העולם החדש תאפשר לעצמה ללמוד משהו שונה אשר מייצר בראש ובראשונה שיח פנים ארגוני ויש לו השלכות מרחיקות לכת על החלטות קריטיות בתהליכי התכנון, המסתכמים בחדשנות הלכה למעשה. אנו פועלים בעולם רעב לשינויים, עולם שאינו שוקט על השמרים אלא נותן מרחב לפיתוח עסקי ומעשי במציאות המהירה של ימינו.

הלקוח במרכז – אבל בנקודה זו דרושה הסתכלות נוספת : באותה מידה שהלקוח מקבל התייחסות רצינית, אותו הלקוח צריך ללמוד גם לתת בתמורה היות שהוא הופך לאחראי על צעדיו ומכלכל את דרכו באופן עצמאי, שקול יותר וברור יותר. עצם העובדה שהכוח עבר לידיים שלנו לא מייתרת את האחריות של כל אחד ואחד מאיתנו. ראוי לזכור : היפוך התפקידים והאפשרות של היחיד לקבוע מחייבת אותנו להיערכות חדשה. על כל אחד מאיתנו לייצר מהלך פנימי המושתת על אחריות אישית.

מילת סיכום – מבחינתי זהו תרגיל מעניין ביצירת תוכן שונה, תרגיל חדש בטיפוח הקשב למתרחש ובהבנת עולמות שגם אם איני עוסקת בהם ברגיל אוּכַל למזג אותם עם התכנים המוכרים לי. היכולת לקחת את התוכן ללוש אותו ולעבד אותו לתובנות עדכניות עוזרת לי  להכניס גיוון הן ברמת ההחלטות והן בשרטוט הפעילות  היומיומית.