שווה בעיני להתעכב על הניתוח המעניין הזה, אליו נחשפתי בגוגל לונדון- והוא למעשה מפרק את סוג האלמנטים של התוכן שמעניינים אנשים- ויכולים למקד אתכם בדברים שנכון להשקיע בהם וגם, מתי.
הניתוח מנסה לפצח את השאלה, איך הצרכים של האנשים משפיעים על התנהגות החיפוש שלהם, וכיצד זה מוביל בפועל לאינטנט, לכוונה של צריכה, פעולה, וכולי. אם מבינים את הצרכים של האנשים – יודעים כיצד להוביל את הכוונה יותר נכון מלכתחילה. אחרי הכל, אנשים לא קמים ושואלים את עצמם- “הממ, מה הIntent שלי? מה הכוונה שלי כרגע”? זה די ברור כי הדרך שבה אנשים מדברים: “אני צריך משהו”, “אני רוצה משהו” – זו הדרך שהם גם מחפשים ומגיעים בסוף לרגע הפעולה. התובנה מתוך הסתכלות על חיפושים בגוגל, וניטור הדרך שבה אנשים פועלים היא- שאנשים מחפשים דברים במבוסס השפה הטבעית שלהם, היא זו שמגדירה את סוג השאילתות “הקוורי” שקיימים בגוגל.
כמובן שמנוע חיפוש הוא כלי חזק מאוד, גם למשווקים וגם לצרכנים- כשזה מגיע לSearch, אנשים ממש מקלידים את הצרכים שלהם לתוך התיבה, ובחזרה המנוע יודע לתכלל את הדטה ומאפשר לאנשי השיווק להכנס אל תוך המוח של האנשים ולקבל אינסייטים משמעותים בהרבה מאוד ערוצים ומדיה.
אבל מה מוביל את התנהגויות החיפוש? ישנם שישה צרכים “קָנוֹנִים”- שכמעט מהווים להקה אחת שמזמרת את הצרכים של האנשים: “תפתיע אותי”, “תעזור לי”, “תלמד אותי”, “תרשים אותי” ו- “תרגש אותי”. כל צורך מייצג קומבינציה של רגשות (ואני מזכירה לכם שכשאנחנו רוצים להשפיע על אנשים, אנחנו צריכים לעסוק ברגשות), הקומבינציה כוללת כמובן גם מבט של סושייל- חיבוריות, נורמות, שבטיות ועוד, וכמובן גם צרכים פונקציונאלים. הרגשות, כפי שאמרתי מהווים את אבני הדרך שמגדירים את הצרכים. האמת היא, שקבלת החלטות אינה תהליך ראציונאלי, אלא מונעת בעיקר מאיך שאנשים מרגישים. הצד הראציונאלי של המוח מגיע בדרך כלל רק אחרי שהרגשות הובילו אותנו כאנשים ליעד כזה או אחר.
קחו את ששת הדברים שמניעים את האנשים, והפכו אותם לארגז הכלים שלכם בדרך שבה אתם נוגעים בהם.