קשה היה להתעלם מהזכייה של ריצ’ארד תילר בפרס הנובל על העבודה המעמיקה שלו בכל הקשור למדע של הכלכלה ההתנהגותית– כמו גם הניתוח שלו בהקשר להתנהגויות של אנשים וכיצד משפיעים עליהם. הרשומה הנוכחית תפרק את הנושא ותבחן כיצד העלייה של התנהגויות בעולם של כלכלה- משפיעה על ארגונים ואמורה לשנות את זווית ההסתכלות על הנושא.
אמנם הנושא נמצא כרגע בבאז, ובכל כנס מדברים על כך ומזכירים את תילר, אבל חשוב לציין שריצ’ארד ואחרים עוסקים בנושא כלכלה התנהגותית כבר המון שנים, ולא מדובר בעידן חדש שמסמן משהו אחר ממה שהכרנו- אולי ההבדל המשמעותי ביותר בין מה שהיה בעבר, ובין העשור ואף חמש השנים האחרונות במיוחד, הינו ההתפתחות של הזירה הדיגיטלית המאפשרת להבין טוב יותר את האנשים באמצעות הדטה, ולהשפיע עליהם בצורה ברורה בקבלת ההחלטות שלהם באמצעות כלים דיגיטליים.
כשחותכים את המושג-Behavioral Economics ב-Google Trends מגלים שבשנה האחרונה היתה מגמת עליה חדה לכל הקשור בכלכלה התנהגותית בהקשר של- חינוך והבנה של הנושא, כמו כן, באופן טבעי גם ריצ’ארד תיל ופרס נובל מגיעים במקומות הראשונים. אבל חשוב לראות בתוך הדטה גם את הנושאים הנילווים אשר בדרך כלל מסמנים את המגמה- ניתן להחשף לכך שבהקשר של כלכלה התנהגויות נמצא עיסוק ספציפי ניהול בכיר-Senior Management שצריך לקחת בחשבון את העולם הזה, ולקפל אותו לתוך סט הכלים אשר מסמנים החלטות ועוזרים לשרטט נכון את הדרך.
כבר ב-1990 ריצ’ארד תילר עשה צ’אלנצ’ינג להשקפות עולם לגבי ההשפעות על ההתנהגות וכתוצאה ההשתנות של הכלכלה- הוא דיבר על אנומליות בהתנהגות של האנשים שלא יכולה להיות מוסברת באמצעות תאוריות כלכלה סטנדרטיות. תילר בין כל היוזמות שלו יצר צוות שתפקידו היה ליצור את המדע של ההתנהגויות על מנת להבין טוב יותר את האנשים, הצוות התמקד במה שקרוי הרבה פעמים-Nudge Units. התאוריה של תילר והצוות אומרת שישנן הרבה הזדמנויות לעשות “נאד’ג” להתנהגויות של האנשים, על ידי שינויים קלים בקונטקסט של הדברים עליהם הם צריכים לקבל החלטות.
הנאד’גים יכולים לפתור כל מיני בעיות עבור עסקים בהדגשה של החשיבויות עבור המשתמשים, הנה כמה דוגמאות מעניינות שתעזורנה לכם להמחיש את הרעיון :
פוליסות של בריאות שמשפיעות על הדרך שבה אנחנו אוכלים והתנהגויות אחרות, שמעצבי פוליסות וחברות מייצרות על מנת לעודד אכילה בריאה- הופכות יותר ויותר חשובות בשנים האחרונות. מקדונלד’ס מחזיקה פוליסה ישנה אשר שואלת צרכנים האם הם רוצים להגדיל את המנה שלהם לSuper Size- ובדרך כלל השאלה הזו גורמת לאנשים לעשות זאת. אבל מחקרים מראים כי ניתן לעשות גם פעולה הפוכה ובריאה, למשל מחקר שנוסה במסעדות של אוכל סיני שאל אנשים האם הם רוצים לעשות- Down Size לכמות של האוכל- וגילה שהרבה פעמים הם באמת עושים זאת. האחוז של הצרכנים גדל במחקר מ-14 אחוז ל-33 אחוז ובפועל הם אכלו פחות-200 קלוריות בממוצע.
במחקר שריצ’ארד תילר עצמו ערך- הוא בחן את הדרך שבה מחנכים עובדים לחסוך יותר בצורה אוטומאטית אשר מגדילה את אחוזי החיסכון. לתוכנית הזו קראו- “Save More Tomorrow” והיא עודד אנשים בפועל לחסוך יותר באחוז מתפתח שעלה כל הזמן מ-3.5 אחוז ל-13.6 אחוז בסלוט של זמן הפרוס על-40 חודשים. אלו שלא השתתפו בתוכנית לא הראו עלייה בחיסכון בכלל, לעומת המשתתפים של התוכנית שהראו התפתחות פרוגרסיבית ביכולת שלהם לחסוך, כל זאת בגלל שקיבלו כלי שחינך אותם בקבועות של זמן להבין מה הם צריכים לעשות בפועל. למי שרוצה לקרוא עוד על המהלך הזה והמחקר של תיל רצ”ב-Link.
איך שלא מסתכלים על כך, אימוץ של חשיבה מבוססת-Nudge, יכולה להוביל לשינויים משמעותיים ולהפוך את הדברים שאתם עושים להרבה יותר טובים, זה דורש להודות שההתנהגויות של האנשים מלאות באנלומליות ולהתנסות בדרך שבה אתם יכולים להשפיע עליהם באמצעות שינוי השיטה שבה אתם מגישים את המידע, יצירת קונטקסטים שעוזרים לאנשים לקבל החלטות ושימוש בכלים דיגיטלים אשר מהווים יוטיליטי אוטומאטי שעוזר לאנשים לעשות פעולות נכונות-על כך אדבר בפוסט הבא שיעסוק בכלכלה התנהגותית אשר מקבלת ביטוי בכלי דיגיטל חכמים.