את הPodcast “פודקאסט רצח”- גיליתי ברשימת הפודקאסטים המושמעים ביותר בSpotify ישראל לפני טיסה ארוכה שלי… לא חשבתי שזה בהכרח מעניין אותי- אבל החלטתי לנסות כי יש בעיני נקודות השקה מעניינות בין רוצחים מתוחכמים לבין חדשנות (תחשבו על זה קצת ותגיעו לאותה מסקנה:-).
ואז…גיליתי משהו ממש מופלא! קודם כל זה לא סתם אחד הפודקאסטים המושמעים ביותר, כי הדרך המושקעת והיכולת לספר סיפור של מאיה גזית היא משהו שצריך להכיר. לא רק זה, לבחור את הדרך להגיש תוכן ולבנות את זה בזוגיות חכמה- זו החלטה שמכתיבה גם כן אם התוכן יהיה טוב או לא. את הפודקאסט מגישים יחד מאיה גזית ושי מגל- לכל אחד מהם יש תפקיד בסט, זו שבאה עם הסיפור, וזה שמקשיב, מגיב, מוסיף שאלות חכמות ומפרשן- הדיאלוג בינהם יוצר את כל הבמה ואת כל ההבדל.
“החיים הדיגיטליים” מתפתחים כך שמאיה ואני הכרנו און ליין, והתחלנו להתכתב ובאחד הימים הצעתי למאיה שתשתף אותנו כאן על הפודקאסט, איך זה נוצר, למה- ומהו הרוטב הסודי של תוכן איכותי בערוץ כזה כמו פודקאסט.
אז, הינה הפוסט שמאיה כתבה עבורכם…
“אם יהיו 500 מאזינים זה יהיה מטורף!” עניתי לשי, השותף שלי ל”פודקאסט רצח”, כששאל אותי מה לדעתי יהיה מדד להצלחה לפודקאסט שלנו על רוצחים סדרתיים.”את חושבת בקטן” הוא השיב לי ואמר “המדד שלי להצלחה יהיה אם מישהו מהמשטרה יתקשר אליך ויגיד שהוא מקשיב לפודקאסט ונהנה”.
פסט פורוורד חצי שנה- שנינו טעינו.
פחות מחצי שנה מאז אותה שיחה, כשמאחורינו עונה וחצי (כולל פגרת קיץ בת חודשיים), ל”פודקאסט רצח” יש אוטוטו K200 מאזינים, תפסנו מקום קבוע ברשימת Top 20 של ספוטיפיי ואנחנו מלווים ביועץ, שוטר בכיר במשטרה ומומחה במדע פורנזי, שיצר איתנו קשר ולא רק שאמר שנהנה מהפוד, הוא אף הציע ללוות אותנו ולהסביר על החלק הפורנזי של הסיפור.
רגע- מההתחלה. היי, אני מאיה : )
אני לא פסיכולוגית, לא קרימינולוגית ולא בלשית במשטרה. בפרופיל שלי בפייס כתבתי על עצמי שאני “יוצרת הזדמנויות, מתכתבת עם הגבולות, אמא, מרתוניסטית וסאחית במידה”. הכל נכון, אולי חוץ מהחלק של ה”במידה” כי כסאחית וחננה תמיד נמשכתי לתחום הפשע האמיתי. ולא, זה לא שהיו לי או שיש לי תוכניות מפוקפקות ואני ממש לא מתכוונת לבלות בנווה תרצה (ולא רק בגלל שכתום לא מחמיא לי), אלא כי תמיד סיקרן אותי לדעת מה עומד מאחורי הסיפורים של הרוצחים הסדרתיים. איך אדם מגיע לרצח? למה? מה יש אצלו בנשמה? מה מקור הרוע? מה המשטרה עשתה כדי לעצור את מסעות הרצח?
את החלום לעשות פודקאסט על רוצחים סדרתיים גלגלתי הרבה זמן בראש, אבל את הפוש האמיתי לצאת לדרך קיבלתי בשיחת בוקר אקראית על קפה בעבודה עם שי מגל, שביומיום ממנכ”ל את החברה שאני עובדת בה כמנהלת מחלקת מוצר (AllJobs). סיפרתי לו על הפאשן שיש לי ועל החלום לעשות פודקאסט שאוכל באמצעותו לשתף את כולם במידע הזה שמאופסן לי באובססיביות בראש. והוא, לא רק שלא נבהל מהעובדת המוזרה הזאת, אמר “נו, אז מה הבעיה? תעשי את זה” והציע לי להיות שותף: אני אהיה בתפקיד המספרת והוא בתפקיד המאזין הסקרן.
אז “עשיתי את זה”.
וכדי לעשות את זה הבנתי שסוד הקסם הוא ב”מה” (בחירת הסיפור) וב”איך” (הסיפור של הסיפור). הבנתי שהכי נכון לי שאספר לשי רק על רוצחים שאני אוהבת את הסיפור שלהם כדי שהמאזינים ישמעו את הברק שיש לי בעיניים (טד בנדי? לא יקרה), שההקלטה תהיה ב”וואן שוט”- וללא עריכה כדי לשמור על אותנטיות הסיפור והתגובות של שי, ובגלל שלא ממש קראתי תאוריות על “איך לעשות פודקאסטים”, אז לפחות שאלך עם הלב. והאינטואיציות.
וכמה מזל שעשיתי את זה וכמה מזל שיש לי את שי כשותף כי נולד לנו פודקאסט עם פרקים קצביים, מהירים, מותחים, עשירים במידע, ממוקדים ו- נותנים מקום לסיפור. בנוסף, עם עליית הפודקאסט לאוויר הקמתי קהילת פייסבוק (קבוצת “פודקאסט רצח”-Link) ומ 37 משתתפים (תכלס, חברים שלי) הקבוצה קפצה לכ 4000 משתתפים תוך כחצי שנה. הקהילה צומחת ובכל יום מצטרפים אליה עוד ועוד מאזינים. בקהילה מועלים תכנים הקשורים לפרקים (תמונות, קישורים לאזכורים מהפרקים, לינקים לסרטי דוקו, כתבות ומאמרים) ומתקיימים בה דיונים אחרי ועל כל פרק.
שמחה שהגשמתי חלום ושהמציאות הפכה להיות הרבה יותר גדולה ממה שהעזתי לחלום. יש אינספור משפטי השראה על חלומות של כל מיני זקנים סינים או מנטורים מטעם עצמם שהצינית שבי תמיד צחקה עליהם. אבל מה אגיד לכם? יש מצב שבאמת “חלומות נועדים להתגשם” ו-“אם אתה מסוגל לחלום, אתה מסוגל גם לבצע”.
זה הלינק לפודקאסט בSpotify, כמובן שתוכלו למצוא אותו בכל שאר ערוצי הפודקאסט שקיימים-Link.
