זו תקופה של סוף השנה, כולנו מתכוננים ל2025, וזה הזמן למעשה שאנחנו מדברים על העתיד, חדשנות, על בינה מלאכותית ואיך אנחנו יכולים לעשות קפיצות מדרגה משמעותיות קדימה, חשבתי שיהיה נכון לשתף אתכם בפיסת תוכן מרתקת שתעזור לחלום ולחשוב טוב יותר על העתיד! הראיון המרתק של ג’ף בזוס עם אנדרו רוס סורקין מספק הצצה נדירה לתוך המוח של אחד האנשים שעיצבו את העולם הדיגיטלי שלנו.
בזוס מגדיר את עצמו כממציא. לא כאיש עסקים, לא כמיליארדר, אלא כאדם שמתעורר בבוקר ועוקב אחר הסקרנות שלו. זה נשמע פשוט, אבל מסתתרת כאן תובנה עמוקה על האופן שבו מובילים חדשנות בקנה מידה עצום. “אני אוהב בעיות”, הוא אומר, “אני אוהב לוח לבן ואני אוהב צוות של אנשים חכמים שעובדים יחד ומוצאים פתרונות יוצאי דופן לדברים.”
הגישה הזו לחדשנות מתבטאת באופן מפתיע בדרך שבה הוא מנהל פגישות. בזוס מאמין ב”מסמכים חדים ופגישות מבולגנות”. הוא רוצה שהפגישות ינדדו, שיהיו לא מסודרות. פעם אחת, כשזיהה שצוות שלו התכונן מראש לפגישה, הוא עצר אותם ואמר להם לעולם לא לעשות זאת שוב. “אתם מחפשים אמת, לא פרזנטציה,” הוא הסביר. זה מזכיר לי את מה שאני כותבת בספר שלי על הצורך בחשיבה פתוחה ולא לינארית בתהליכי חדשנות.
אבל מה שבאמת מרתק בשיחה עם בזוס הוא התפיסה שלו לגבי סקייל. כשהוא מדבר על Blue Origin ועל החזון שלו לחלל, הוא לא מדבר על טיסות תיירים לחלל. הוא מדבר על להעביר את כל התעשייה המזהמת מכדור הארץ לחלל. “אין תוכנית ב'”, הוא אומר, “אנחנו חייבים להציל את כדור הארץ.” זו דוגמא מושלמת למה שאני מכנה בספר שלי (אותו אני כותבת בימים אלו) חשיבת “מאה איקס”- היכולת לחשוב על סדרי גודל שמשנים את כללי המשחק לחלוטין.
מעניין במיוחד לשמוע את בזוס מדבר על בינה מלאכותית. הוא משווה אותה לחשמל– טכנולוגיה שהפכה להיות שכבה אופקית שמשפרת הכל. הוא מספר על ביקור במבשלת בירה בת 300 שנה בלוקסמבורג, שם ראה גנרטור חשמל בן 100 שנה. בימים ההם, כל עסק היה צריך לייצר חשמל בעצמו. התובנה הזו הובילה להקמת AWS- הרעיון שמחשוב יהיה כמו חשמל, משאב שקונים מהרשת. היום, הוא רואה את הבינה המלאכותית באותו אופן- טכנולוגיה שתשנה כל אפליקציה ומוצר.
אחד הרגעים המרגשים בראיון היה כשבזוס דיבר על הטיסה הראשונה שלו לחלל. בבוקר הטיסה, כשנפרד ממשפחתו, הוא גילה משהו מפתיע- הם היו בטוחים שהם נפרדים ממנו לתמיד. “זה היה פרדוקסלי,” הוא אומר, “כי בשבילי ואחי זה הרגיש טוב. ראינו כמה אנחנו אהובים.” זו תובנה עמוקה על המחיר והערך של לקיחת סיכונים גדולים.
אבל אולי התובנה המעניינת ביותר בראיון היא הדיון שלו על משמעות. כשנשאל על הבינה המלאכותית והאיום שהיא מציבה למשמעות האנושית, בזוס ענה תשובה מפתיעה: “אני חושב שאני כותב טוב, אבל אני מכיר אנשים שכותבים טוב יותר ממני. למעשה, אין דבר אחד שאני הכי טוב בו בעולם. המשמעות לא באה מלהיות הכי טוב במשהו- היא באה מהיחסים שלנו, מהיכולת שלנו לרומם אנשים אחרים.”
זה מתחבר לתפיסה שלו לגבי עושר. בניגוד לרשימות פורבס הרגילות, בזוס מציע רשימה חדשה- כמה עושר יצרת לאחרים. “השווי של אמזון הוא 2.3 טריליון דולר. אני מחזיק רק 200 מיליארד מזה. זה אומר שיצרתי 2.1 טריליון דולר של ערך לאחרים. זו הרשימה שאני רוצה להוביל בה.”
הראיון הזה מדגים את מה שאני מדברת עליו כל כך הרבה– חדשנות אמיתית מגיעה מהיכולת לחשוב אחרת לגמרי, לראות את התמונה הגדולה, ובעיקר להבין שהמטרה האמיתית היא לא רק להצליח, אלא ליצור ערך משמעותי בעולם. זו בדיוק המהות של חשיבת “מאה איקס” – לא רק לעשות דברים בגדול, אלא לעשות דברים שמשנים את המשחק לגמרי ובעיקר לעשות דברים שמשפיעים במאה איקס על האחרים.
מוצרים שלי שכדאי לכם להכיר:
קורסים מקצועיים עם כלי GAI.
מפגש 1:1 ליעוץ על בינה מלאכותית גנרטיבית// מפגשי יעוץ לחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות.
