בפוסט הנוכחי שממשיך את סקירותַי על ההרצאות המשמעותיות מכנס Le Web 2012 – אני רוצה לדבר איתכם על ההרצאה של מקינזי – חברת מחקר מוערכת ובינלאומית. ההרצאה מתמקדת בְּנושא סושייל & ביזנס, ומעלה נקודת מבט שונה מהמקובל, את חשיבותו של הנכס הפנים ארגוני. הכוונה לכוחם של עובדי הארגון להשפיע על התפתחותה של החברה באמצעות הסושייל והכלים הטכנולוגיים ולחולל את המהפכה האמיתית. גם בפוסט זה אני מאמבדת לכם את ההרצאה המקורית וממליצה לכם בחום לשמוע אותה, בסקירתי אבליט את האמירות החשובות שלקחתי מההרצאה בתוספת חידודים משלי.
חברת מקינזי חושפת בכנס את מסקנותיה האחרונות לגבי התפתחות הסושייל והטכנולוגיות מנקודת מבט עסקית – היא מציגה במספרים מוכחים כמה עובדות בשטח : על פי הסטטיסטיקה שבעים אחוז מהחברות שלוקחות חלק במחקרים אותם היא עורכת, מעידות על כך שהן משתמשות בסושייל ובטכנולוגיות כחלק מהתהליכים העסקיים שלהן. אך תשעים אחוז עונות כי הן לא עושות זאת מספיק וכי הן יכולות להשקיע בכך יותר – על מנת שתוכלנה להיות מעורבות יותר מול לקוחות, לקבל אינפוטים ואינסייטים על לקוחות ועוד. אבל מקינזי מביאה לשולחן הדיונים אמירה חזקה עוד יותר – לטענתם האימפקט המשמעותי ביותר לחברות בערוצי הסושייל נובע במידה ניכרת מהמבט הפנים ארגוני – כגורם שמגביר את סיכויי הצמיחה העסקית.
איך ניתן למנף את הסושייל במשולב עם הטכנולוגיות המתקדמות ואיך זה יכול לעזור ביצירת ערך מוסף לארגונים ? ובעיקר, למה הסושייל מדיה כה חשובה לחברות ? אין ספק שכיום יש מספיק מחקרים ונתונים היסטוריים שמעידים על כך שלשימוש בסושייל מדיה יש אימפקט משמעותי ביותר על הגולשים. גולשים מגיבים ומשתפים און ליין ומשפיעים באופן מובהק על החלטות הצריכה של המעגלים שסובבים אותם. הסושייל מנקז כמשפך את כל תנועות ההתקשרות הדיגיטלית עד השלב שהוא מניע לפעולה ולרכישה בפועל.
צריך לקחת בחשבון שסושייל מַשמעוֹ לא רק הרשתות החברתיות – אלא כל הכלים הדיגיטליים שמאפשרים העברת ידע וטיפוח שיחה דו כיוונית על גבי פלטפורמות טכנולוגיות שיתופיות וגישת עולם שמעודדת תהליכים שיתופיים. זה חל על כמה תחומים : רשתות חברתיות, קראוד סורסינג, שייר פוינט ועוד. איך הסושייל מעביר ערך אמיתי בתוך החברות ומתוך החברות ? העצמת הקולבורציה והכשרת עובדים מיומנים ליתר מעורבות מאפשרת להניע תהליכים בצורה מיטבית ו”חלקה” יותר. יש לקחת בחשבון ששני שליש מהידע בתוך הארגונים שמייצרים תשתית לשיתוף פעולה יבוא ממערכות טכנולוגיות שמאפשרות קומוניקציה והעברת מידע עדכני שגם דורש כמו כן שימוש חכם בנתונים שנאספו דרך המדיה. ארגונים שיעבדו בשיטה כזו יעלו באופן מובהק את הפרודוקטיביות של החברה ובמקביל את הנאמנות של העובדים וכך למעשה יבטיחו את התפתחותו של המותג תוך מינוף תהליכים מורכבים שיבוצעו בזמן קצר בהרבה. מדובר ממש על איפיון מדויק של אחוז ההתפתחות – מקינזי מציגה מספר לא מבוטל של 25 אחוז בהשבחת הפרודקטיביות בשיטה זו.
ככל שהאינטראקציה בחברה תהיה גבוהה יותר מול העובדים כך גם האימפקט יגדל משמעותית – ארגונים שירצו לנצל את ההזדמנות יצטרכו לזוז מגישת הריכוזיות וההיררכיה שקובעת תהליכים מלמעלה למטה – לגישה שמאפשרת התפתחות תהליכים מלמטה למעלה, שתקדם את האבולוציה של תהליכים שאינם נישענים בהכרח על היררכיה או על מעמד העובד בשרשרת האנכית של סמכויות החברה – אלא תלויים בעיקר ביכולות ובידע של העובדים. הפעם מדובר במערכת שטוחה וגמישה שמאפשרת לכולם לקחת חלק אקטיבי, ליזום ולהשתתף בהתפתחות העסקית של החברה.
בשיטה החדשה עובדי החברה יוכלו לעקוף את ההיררכיה דרך הכישורים והמיומנויות שלהם שיהיו הרבה יותר שקופים והרבה יותר משמעותיים. אלו למעשה ייצרו את הפתח להזדמנות חדשה. באיזו מידה החברות באמת תרווחנה זו עדיין שאלה פתוחה, אך בעיני מקינזי – מה שבטוח הוא שמי שינצל נכון את הטכנולוגיה מתוך הגישה הזו יוכל באופן וודאי להשיג תוצאות עסקיות הרבה יותר טובות !
