זו שנת ההמון, שנת הCrowd- כך מצהיר Jeremiah Owyang בתחילת הפאנל אותו הוא עורך בוועידת, Le Web Paris 2014– הרשומה הזו תנסה לשטח עבורכם את האמירות המשמעותיות על הנושא, ולצוד עבורכם תובנות של ג’רמיה והחברים בפאנל, על מנת שנוכל ללמוד קצת יותר על כלכלת השיתוף ועל המשמעות שלה בחיינו העסקיים והפרטיים. כפי שהבטחתי לכם אני עוסקת בימים אלו ביצירת טפט סיפורי עבורכם המרכיב את התכנים מהכנס- על מנת שגם אתם תוכלו להתבשם מהמסע הפרטי שלי, ומציפה אתכם בתכנים שהוצגו על מנת שגם אתם תוכלו לקחת תובנות משמעותיות, זיהוי של טרנדים- ואמירות חשובות אל ארגז כלי העבודה שלכם.
שנת ההמון– מוגדרת על ידי ג’רמיה כשנה של התייעלות במשאבים שכן השיטה הזו של כלכלת שיתוף, כלכלת המון- נשענת על התובנה שכשיש מארג משולב של צרכים ופתרונות לצרכים מכיוונים שונים- יותר אנשים יכולים להנות מכך ולמעשה להרוויח באותה כלכלה מתפתחת, הרווח נחלק על יותר בעלי עניין ויותר מחזיקי עניין קשורים לאותו מארג ומניעים את צמיחתו. כשאנשים באים ביחד, אנשים אינדודואלים הם יכולים ליצור טוב, דברים טובים ומועילים אחד לשני.
זו כלכלה קולבורטיבית שמתפתחת בצורה מדהימה– רק לפני שנה דובר על כך שנכללות בה שש תעשיות, והנה עברה לה שנה- ואנחנו כבר רואים תמונת מצב שמציגה שתיים עשרה תעשיות שונות שנמצאות תחת המגמה הזו שקוראים לה כלכלת השיתוף. הצמיחה מוכיחה את הנדרשות של השיטה החדשה בקרב האנשים- ואת הדרך בה היא יכולה לצמוח ולגדול בקצב מהיר ולשנות הלכה למעשה את המערכת העסקית כלכלית של חיינו- ולא פחות חשוב את השיטה שדרכה הדברים מתנהלים.
תוכלו לראות את הכוורת של כלכלות השיתוף שהתפתחו בשנה האחרונה– כוורת שמונה תעשיות שונות כמו : לוגיסטיקה, בריאות ואיכות חיים ועוד- כלכלה שמתאפשרת על ידי Peer 2 Peer- אנשים שתומכים אחד את השני ללא מתווחכים באמצע או לסירוגין בויתור על מתווכחים מיותרים- בדרך, ובכך יוצרת יעילות יתר, חסכנות ואפשרות ליותר אנשים להנות מהמשאבים הקיימים בעולם. כלכלת שיתוף מאגמת בתוכה מסר- והוא : שדברים יותר נגישים לאנשים שבעבר לא היתה להם נגישות למידע, כוח, יכולות- ניתן למצוא דוגמאות לכך בכל מה שקשור לעולם של רכב, תיירות, בריאות, עסקים מוניציפאלים, פיננסים, אקדמיה, ועוד.
זה שוק גדול מאוד שהושקעו בו יותר כספים ממה שהושקעו בעולם של פלטפורמות הרשתות חברתיות- והוא עדיין צעיר כשההשפעות שלו ללא ספק הולכות להיות משמעותיות. ברור שהשוק הזה גם יוצר גם בעיות, שכן אין בהכרח רגולציות ברורות שכתובות באשר להתפתחות של גופי כלכלת שיתוף- שלמעשה משנים את התעשיות הקיימות. ניתן לראות זאת דרך הסיפור של Uber שיוצר רעשים בכל העולם, וגורם למדינות שלמות להתנגד לשירות ולנסות למגר אותו החוצה- אבל עדיין, למרות כל הבעיות- קשה להתעלם מהעובדה שאובר היא חברה שנאמדת בשווי שוק מסחרר שעומד על 40 מיליארד דולר.
ג’רמיה מניח על הבמה חמש מגמות, אותן הוא חשוב שצריך ב- 2015 :
סטארטאפים יהיו בכל מקום, אולי אפילו יותר מדי- ואין ספק שנראה פריחה של יזמים בעולם הזה, אבל המשמעותיים יהיו אלו שידעו לממן את עצמם, לייצר אימפקט של גדילה- Growth והכל אבל הכל ימדד באקסקיושן של הרעיון שלהם וההתקבלות שלו, זה מה שיקבע את הנצחונות.
אנחנו נראה יותר ויותר API– תהיה פרוליפרציה Proliferation- של שיתוף תשתיות בין פתרונות על ידי דטה, אפליקציות ועוד- ממש כפי שראינו בעולם של רשתות חברתיות וטכנולוגיה- כך גם מיזמים של כלכלת שיתוף יהפכו לפלטפורמה עליה אחרים יכולים לבנות פתרונות.
הדיון רק יגדל ויתעצם בכל הקשור– לבטיחות, דטה- ומי למעשה בכלל יכול להיות נגיש למידע לדטה. ישנה שאלה האם אנחנו יכולים לקחת מוניטין שצברנו במקום אחד ולהעביר אותו למקום אחר, וזו שאלה שעולה שוב ושוב- מי למעשה הבעלים של הדטה, מי אחראי על הזהות שלנו ועל השימוש במידע, כל אלו יהפכו למפתחות אמיתיים להצלחה של שירות זה או אחר- אשר לוקח בחשבון את המשמעויות הללו ואת השאלות החשובות ובונה עליהן תשובות מתאימות.
הקהל יתחיל לדרוש מאותם סטארטאפים– שישתפו בהצלחה הכלכלית שלהם שנבתנתה על בסיס שיתוף הפעולה- ישירות בחזרה איתם, שיתוף ההצלחה ברמה העסקית כלכלית.
ומגמה אחרונה בסט הדברים אותם ג’רמיה זיהה– הממשלות, הרשויות אשר מנסות להלחם בכלכלה החדשה הזו יצטרכו ללמוד לבנות יחד את הדרך ולא נגד- שכן המציאות מכתיבה שזה קורה וישנה חשיבות לבנות את הדברים החדשים על התשתית המסורתית על מנת שיוכלו להתקיים בדו קיום אמיתי, (אמירה זו מאוד רלוונטית לאור העובדה שמדינת ישראל מתקשה לעכל את החדשנות שאובר מביאה איתה ומנסה להתנגד לה במקום לחפש מודל עבודה משולב ומשותף).
אני רוצה למקד אתכם- בדברים מרכזיים שאני לקחתי מהסשן הארוך הזה על כלכלת השיתוף, אותו אגב הצמדתי לכם במלואו לתחתית הרשומה. הדברים בעיני יכולים להוות עבורכם key success factors- והבנה לגבי המגמה ומה המשמעות שלה באספקט האישי והעסקי.
Growth –הגידול באוכלוסייה משנה את הכלכלה ואת הצרכים, כלכלת השיתוף זו כלכלה ויראלית– והיא עונה על צרכים שונים וחדשים שמאפשרים לה להיות מופצת בקלות יתר.
Technology– זכות הקיום של כלכלת השיתוף תלויה בכלים שמאפשרים לאנשים לדעת ולהיות נגישים לאינפורמציה- זו הסיבה שדיגיטל וטכנולוגיות משנות את העולם- ברמת תקשורת, וטרנזקציות- שכן באמצעות הטכנולוגיה אנשים יכולים להיות מחוברים לאחרים ולעשות עסקים יחד.
Identity– ישנו צורך לחשוב על שימוש במוניטין בין פלטפורמות למשל : אם אנחנו כמשכיר מצליחים מאוד ב Airbnb אנחנו יכולים להשתמש במוניטין שהרווחנו- שימוש בהצלחה שלנו בפלטפורמה- יכול לעזור לנו בקורות החיים שלנו, כרובד נוסף שמעיד על האישיות שלנו- לנושא הזהות ישנה משמעות גדולה, שתתפוס תאוצה בשנים הקרובות ותהווה גורם מבדל בסט ההצעות של פלטפורמה למשתמש.
Accommodation – חלק גדול מכלכלת השיתוף תלוי באקומודציה לצורך הלוקאלי למשל Lyft– חייבת להתאים את הצעת הערך שלה על פי צרכים של מקום, והיא לא מתאימה לכל עיר ועיר- עובדה זו מחדדת שישנה דיפרנציאליות בין שירותים ובין היכולת שלהם להצליח ברמה הלוקאלית- נכון שהסטארטפים הללו נבנים עם פנים גלובאליות- אבל ההצלחה לא תהיה רלוונטית באותה מידה בכל מקום ומקום- ולא בהכרח משהו שמצליח במקום אחד, יצליח במקום אחר.
מילת סיכום. כפי שהבטחתי לכם, הנחתי לכם כאן בסופה של הרשומה את הפאנל המלא על מנת שתוכלו לצלול אליו בעצמכם. אני מצידי מבטיחה להמשיך ולהציף אתכם בתכנים נוספים ומשמעותיים מהועידה ולעזור לכם לקחת מהמסע האישי שלי תובנות ואמירות משמעותיות שיוכלו לבנות עבורכם את כלי העבודה הנכונים לשנת הפעילות הבאה.
