אני ממשיכה בסדרת הפוסטים- הסוקרת את כנס Le Web Paris 2014 ועידה בינלאומית שעוסקת בחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות- אליה אני נוסעת כבר כמה שנים ברציפות ומעבירה אליכם הלאה לאחר האירוע- את התובנות המשמעותיות, הדוברים והנושאים המרכזיים אותם כדאי לחקור ולהכיר.
הפעם, אני רוצה להתעכב אתכם על עולם האינטרנט של הדברים והמחשוב הלביש, או כפי שאחד הדוברים המקסימים ביותר אמר בכנס : Enchanted Objects, חפצים מכושפים. זה אולי נשמע קצת ילדותי לדבר על חפצים מכושפים, אבל אני חושבת שבפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד שנים שאני עוסקת בנושא הזה של- מחשוב לביש והאינטרנט של הדברים, קיבלתי היגיון צרוף למגמה הזו- שכן מה שעומד מאחורי האמירה הוא שדברים יומיומים איתם אנחנו באים במגע יוכלו לקבל שכבה נוספת באמצעות חיבוריות, קונקטיביות לרשת ולמובייל- והשכבה הזו “תזריק” בהם קסם.
ישנה את גישת פורסטר- המדברת בצורה מאוד רציונאלית על עולם המחשוב הלביש, וטוענת שאימוץ Wearable Technology במקומות עבודה מאפשר ליצירת חדשנות על ידי הורדת הסיכונים של העובדים בסביבת העבודה, והעלאת הפיריון. כמו כן, דובר בועידה על כך שמחשוב לביש יהפוך למשהו משמעותי בשל שכבת השירותים שתתווסף באמצעותו- עובדה שתהפוך כל חברה באשר היא לחברה שמספקת שירותים, שכן למעשה היא תפתח רשת של קשרים המתכתבים עם צרכים של אנשים ותדע לענות על אותו צורך באמצעות אותה קונקטיביות לדטה, שתספר לנו משהו עשיר על הצרכן ותאפשר למקסם מולו את הערך אליו הוא נחשף.
הגישה הזו של מחשוב לביש שיוצרת קונקטיביות ושכבת שירותים– הינה גישה שריגשה אותי בעבר, ושמעתי עליה גם כשהייתי השנה בכנס המובייל הגדול בברצלונה הGSMA– שם דובר הרבה על נושא שכבת הServices ועל העובדה שהאינטרנט של הדברים בעצם מייצר הזדמנות עבור חברות ומנסח דרך חדשה לייצירת רווחים של חברה, גישה חדשה לעשיית עסקים, ומודלים חדשים שלא היו כאן בעבר.
אבל בכנס זה, ב-Le Web היה כפי שאמרתי משהו מיוחד יותר, משהו מכושף וזו היתה ההרצאה של- David Rose, סופר ויזם, חוקר בMIT שהמציא את המושג הזה : חפצים מכושפים ושם לעצמו כיעד לשווק אותו אל חיינו- המשימה של דיוויד הינה להפוך את העולם למאומבד יותר, קונקטיבי, ובכך קל יותר לתפעול– בעיניו כשמוסיפים לחפצים את המונח מכושף זה הופף לאתגר גדול יותר למעצבים, משהו שונה- “טוויק קטן” שעושה הבדל משמעותי בין חפץ לרגיל לחפץ עם יכולת חדשה מכושפת. ההשוואה הכוללת של דיוויד היא אל עולם האגדות, כי זה עולם שאנחנו מתחברים אליו מהמקום של- סיפור, סטוריטילינג שגורם לנו להרגיש שאנחנו חלק מהאגדה וחפצים סביבנו יוצרים עבורנו תוספת חוויתית מיוחדת לחיים.
דיוויד מציג את הבית שלו– בו הוא מראה חפצים שונים מחוברים, בהמשך הרשומה אף הוספתי לכם את הסרטון אשר ערך ובו תוכלו להחשף גם אתם אל ה-קסם, הלכה למעשה. אחד החפצים המחוברים שדיוויד יצר הינו שולחן סלוני ובו משטח אשר כולל מסך עם Google earth– הוא טוען כי זו דרך חדשה לגמרי לנסח את זמן “הביחד” עם הילדים ואת הדרך בה מגלים את העולם- כל זאת כל ידי חיבור של מכשיר קיים בפונקציונאליות קיימת ותוספת של משהו- מכושף.
החשיבות המשמעותית ביותר שדיוויד שם עליה את האצבע הינה- שצריך שהניטור של המידע יהיה מדויק להפליא ומייצר ערך באמצעות הדטה- משהו שאנחנו יכולים לעשות איתו דבר חדש שלא היינו יכולים לעשות לפני שהיתה לנו הדטה ביד- ולא פחות חשוב (וזאת הדגשה של מישהו שחושב עיצוב), צריך שהדיספלי של ההגשה יהיה- מדהים. אלו הדברים לטענת דיוויד שיגרמו לאנשים לרצות להתקרב על הרעיון של עולם מחובר ואל דברים מחוברים- אם המידע יהיה סופר משמעותי ויוצג בדרך שלא ניתן להתעלם ממנה.
חפצים מכושפים ישנו למעשה הכל בחיים שלנו– את הדרך בה אנחנו נחשפים אל האינפורמציה, ופה כפי שכבר אמרתי להגשה ישנה משמעות גדולה, זה ישנה את הדרך בה אנחנו מחוברים אחד אל השני ויודעים אחד על השני דברים, חלק מהתפקיד של חפצים מכושפים הינו לגרום לנו להרגיש בטוחים יותר- לאותת לנו כשיש בעיה, להזכיר לנו לעשות מטלות חשובות ועוד.
לחפצים מכושפים ללא ספק תהיה השפעה מדהימה על עולם הרפואה ועל הדרך בה אנחנו שולטים ומשביחים את איכות החיים שלנו ואת איכות הבריאות- אנחנו נוכל באמצעותם לזוז יותר בקלות בעולם ולהבין דברים סביבנו וכמובן- ללמוד, ליצור ולשחק. החשיבות הגדולה ביותר בעיני למה שאמר דיוויד נעוצה במשפט האחרון- בואו נמציא עולם שיש בו שכבה יותר אנושית של אינטראקציה בין אנשים לטכנולוגיה, וכמובן- בין טכנולוגיה לאדם.
צירפתי לכם את הסרטון שמציג את הבית הקסום של דיוויד– על מנת שתוכלו להחשף אליו בעצמכם ולשאוף קצת את הרעיון של חפצים מכושפים. בטוחה שגם אתם כמוני- תתלהבו.
תוכלו לראות את הפאנל המלא- שעסק במחושב לביש והאינטרנט של הדברים בכנס- ולקחת ממנו באופן ישיר.
