לפני יומיים הרצתי-באירוע של איגוד השיווק וטאבולה שעסק ב”מילה שלי ל2018″- איוונט שמתקיים שנה שנייה ברציפות, ובו לקחתי חלק גם בשנה שעברה וגם השנה. המילה שאני בחרתי היא : סושי. החלטתי לעשות שירות ולהעלות את תוכנה של ההרצאה לכאן על מנת שתוכלו לקחת ממנה תובנות ודטאות חשובות. אתחיל ממשהו אישי ואספר לכם שאני מאוד אוהבת סושי, ובעיני סושי לא יכול להיות טעים ללא החיבור בין השכבות השונות.
היפנים הם אמנים בחסד, שהבינו שבשביל שיוכלו ליצור מוצר קולינרי מופלא כזה הם חיביים לעשות- אינטגרציה בין כמה קומפוננטים שונים.
וזו המילה האמיתית שלי שמתחבאת בסושי- אינטגרציה, המשמעות של המילה במילון היא : “הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב, איחוד”.
לפריז יש ראשת עיר שקוראים לה- אן אידלגו ונמצאת בשלטון כבר שלוש שנים, אבל הייתה בתפקיד של סגן ראש העיר 13 שנים קודם לכן, היא שמה לעצמה אתגר כאסטרטגיה מובילה להפוך את העיר ל- Pedestrian First, הולכי רגל, אנשים לפני הכל- הרעיון הוא שהתחבורה המובילה בפריז תהיה קודם כל : רגלים, אופניים, ופתרונות תחבורה חדשניים כמו Car to Go … מתוך תפיסה של צמצום השטחים של הרכבים ויצירת מרכז אורבני לאנשים- הכל נשען על אינטגרציה מדהימה באמצעות תשתיות של מטרו וRER המאפשרות התניידות בעיר ללא רכב- וכפועל יוצא מבטיח חווית לקוח (תושב) הרבה יותר טובה.
אז איך סושי, פריז ותחבורה בכלל קשורים אלינו ?
לפני כמה שנים Gartner שחררו את מפת “התחבורה” של עולם השיווק הדיגיטלי- שמראה כמה מורכב העולם נהיה, וכיצד האתגרים הופכים להיות ליותר בפרגמנטציה ופתלתלים-בשביל שנוכל ללהק את הכל בחכמה אין דרך אחרת חוץ מלבנות את הכל באינטגרציה חכמה.
מה זה אומר בפועל ? תחשבו על פנגו, נראה לנו תמיד קסם – אנחנו לוחצים על כפתור ופופ אנחנו יכולים להשאיר את הרכב במקום שמצאנו- אבל מאחורי הקלעים יש אינטגרציה מטורפת שמחברת בין המיקום של הרכב, הרשויות המקומיות והפקחים.
ממה צריך להזהר ? כולם מדברים על חדשנות ושיבוש, וזה הבאז- אבל משמעותי להבין שחדשנות זה לא דבר קל, חדשנות אמיתית בדרך כלל דורשת חיבוריות בין דברים. אני תמיד אומרת שכולם מסתכלים על- Deep Technology וחושבים שזה האתגר הגדול, בפועל– הטכנולוגיה הכי מורכבת היא אנשים וגם המדהימה ביותר, בשביל שדברים יקרו צריך שתהיה אינטגרציה בין אנשים- תהליכים ותשתיות.
יש היום גישות ושיטות שיווקיות שממש נשענות על אינטגרציה, למשל IFTTT- פרוטוקול של IoT, ניתן לראות את זה בדוגמא הנהדרת של טסקו כשהיא עושה דיפלוימנט לפרוטוקול הזה באמצעות אתר שמאפשרים לצרכנים לקבוע רולים – אם יהיה חם מחר תפיל לעגלת הקניות שלי המבורגר- סיפור שמבוסס אינטגרציה.
בסופו של דבר אנחנו מדברים על אינטגרציה בגלל שהיא יוצרת תשתית אפקטיבית לחווית לקוח טובה יותר – אריק שמידט אמר לפני כמה שנים על במת קאן- שצריך לייצר בצד של הלקוח פשטות ממש כמו בדוגמא של פנגו- ומאחורי הקלעים כפי הנראה הכל מאוד מאוד מורכב, ורק נהיה יותר קומפלקסי ככל שאנחנו רוצים לייצר חדשנות חכמה יותר.
חיבוריות טובה יכולה גם ליצור פלטפורמה עסקית חדשה, תראו למשל את הדוגמא של אמזון שבנתה את עולם האיקומרס, שהתפתח למרקטפלייס- עליו נבנו עסקים צד שלישי (51 אחוז מהעסקים של אמזון במרקטפלייס) ועליהם אמזון בנתה עסק של הלוואות- ללא חיבור בין כל הגופים הללו היא לא הייתה יכולה לבנות ביזניס שמכניס לה כיום למעלה משלושה מיליארד דולר בשנה וזו רק ההתחלה.
איך נראה תהליך אינטגרטיבי ? עבודה בחשיבה כזו מבטיחה שאנחנו עושים חיבור בין כל הנקודות בתהליך, ובכך יוצרים אופטימיזציה ברמת היעילות של העבודה, זה ממש כמו מרוץ שליחים.
ואנחנו חייבים להשתחרר מפרדיגמות דיגיטל מת – אינגטרציה אומרת שמשמעותי לחשוב מתוך תפיסה של חיבור בין העולם הדיגיטלי והפיזי ותיווך בין השניים- כי רק כך ניתן לבנות את הפתרונות החכמים באמת.
מבט לחשיבות האינטגרציה והמקום שלה ב2018– כשמסתכלים על מחקרים מבינים שמותגים נדרשים להשקיע יותר מאמצים בבניית אסטרטגיות מבוססות אינטגרציה עמוקה, לטובת מסעות לקוחות. הדטאות מהמחקרים מדברות על כך שפרסונליזציה למשל מייצרת נאמנות- ומעלה את המכירות ברצפה הקמעונאית בין 6-10 אחוז שזה פי שלוש צמיחה מכל הקמעונאים שלא עובדים בפרסוליזציה- לעשות את הדברים הללו נדרשת בהכרח תפיסה שמחברת בין : עולמות, כלים , תהליכים וכמובן אנשים.
מה צריך לעשות ? -אז המתכון לאינטגרציה טובה דורש חיבור בין כמה P’s אנשים, שותפיות, פלטפורמות, פרויקטים, מוצרים וכמובן קידום-כך ניתן בעיני לייצר אימפקט על העסק והחוצה.
ותמיד טוב לחתום עם משפט של גף בזוס– שיכול במקרה הזה להדגיש לנו כמה משמעותי להשקיע בחווית לקוח, כי חווית לקוח נהדרת גורמת לאנשים לדבר על כך ואין שיווק טוב יותר.
