אחרי קריאה של עשרות ספרים על תעשיית האינטרנט, דיגיטל ופלטפורמות, התחלתי לגבש עמדה לגבי מה מרכיב את התעשייה וכיצד היא בנויה. החלטתי להעמיד את התפיסה שגיבשתי בפרמידה, כמו מאסלו שעוזר לנו להבין – שכבה שכבה מה יותר חשוב ומהשני, וכיצד הדברים נבנים. אפשר אגב להגדיר את כל הסיפור הזה בשני מרכיבים מרכזיים! חברות הטכנולוגיה והדיגיטל תלויות בצורה אולטמטיבית ב-משתמשים ובמשקיעים! אז קבלו את פרמידת המאסלו בעיניים שלי!
אני אנסח במילים את הפרמידה המצורפת.
בתחתית הפרמידה שמתי יזמים ואוניברסיטאות– למעשה, גופי אקדמיה כמו סטנפורד, פן (קיצור לאוניברסיטת פנסולבניה) ואחרות- מהוות את ה”מדגרות” של הסטארטאפים. יזמים שבאים ללמוד באותם מוסדות הרבה פעמים מקוננים את הרעיונות שלהם משם, וגם מצליחים להתחבר אל משקיעים, אנג’לים ושותפים פוטנציאלים מעולם האקדמיה לטובת הקידום של הרעיונות שלהם.
שכבה מעל הרעיון, היזם והמדגרה שהביאה אותו ליזום את חברת ההזנק נמצאים המשתמשים- כל חברה, ולא משנה מה יצרה אם היא לא מגיעה לבסיס משתמשים בעולם דיגיטלי היא לא ממש חפצת חיים. לכן! כמעט באופן אבסולוטי אחרי שיש רעיון ויזם, התחתית של החברה – והדבר החשוב ביותר שיש לה הוא משתמשים ולא פחות חשוב- שימושים! זה לא ממש מעניין שנרשמים הרבה אנשים לאתר או לאפליקציה, אם אין שימושיות וחזרתיות אין ממש חברה.
שכבה מעל, הם המשקיעים, חברות הון סיכון, אנג’לים או הנפקה של החברה בבורסה שהופכת כל אחד שמשקיע בה (יכול להיות גם המשתמשים) למקור שמזרים לה את הכסף ומאפשר להמשיך לגדול, לצמוח ולהתפתח. חשוב מאוד! שמתי חץ שמרמז לכם שהמשקיעים יכולים להיות למעשה התחתית של המאסלו, החמצן- הדבר החשוב ביותר. כשמגלים את סיפורי מאחורי הקלעים של: “וויוורק”, טוויטר, פייסבוק, Airbnb, אובר ואחרות- מבינים שלמעשה, מי שמנהל את החברה (במקומות מסויימים יותר ובאחרים פחות- תלוי המניות והמיקום בדירקטוריון) זה המשקיע. יש סיפורי זועות מחרידים על משקיעים שממש מהווים את ההגה של המיזם ומחליטים עבור ה”פאונדרים” היזמים אם הם יוכלו להשאר בחברה או לא (דוגמאות: אדם נוימן, טרוויס קלניק, אוון וויליאמס וג’ק דורסי). לא פלא שמארק צוקרברג מתעקש להשאר בעל המניות הגדול ביותר בחברה ולהחזיק ב51 אחוז ממנה על מנת שאף אחד לא יוכל להטיל עליו וטו ולקרקף אותו החוצה.
שכבה מעל, שירותי ענן ותשתיות מובייל. תאכלס, הרבה מהחברות הדיגיטליות מצליחות לקום, להתפתח ולהגיע לסקיילים גדולים מאוד ובמהירות בגלל התנאים שהעידן הזה אפשר להן. מצד אחד תשתיות ענן שמוזילות מאוד את עלויות העסק, ומאפשרות גמישות גדולה כמו גם ממש שירותים של ענן שמשלימים את היכולות הנדרשות לחברה- תשתיות כשירות, אחסון כשירות, תוכנה כשירות. מצד שני, תשתיות מובייל שאנחנו כולנו מממנים ובכך מאפשרים לתשתית אחת גדולה אנושית דיגיטלית, שנותנת לכל יזם כזה את ההזדמנות לגעת בנו ישירות באמצעות מכשיר המובייל שלנו. כל אלו דברים שבעבר לא היו קיימים – והחיבור בין כל הנקודות הללו יוצר מציאות חדשה שמאפשרת את אותם גופים ענקיים וגלובאליים.
ואחרון חביב, הדובדבן שנמצא בקצה של הפרמידה, והוא- מזל. החברות הללו, הרבה מאוד פעמים מצליחות לא בגלל חוכמה, או מבריקות וגאונות יזמית אלא בגלל מזל. זה אומר שהן היו בזמן כשהשיקו רעיון, זה אומר שהן סרבו (בגלל האגו) למשהו שהיה מקטין אותן, זה אומר שהן הגיעו בדיוק כשמשהו אחר קרה – ואפשר להן להפוך לגדולות ומשמעותיות.
חדש!!! הספר שלי: “המתכון לשינוי” בגרסה דיגיטלית! אם אתם רוצים ללמוד יותר על שינוי, להבין במה זה אומר לנהל תהליכים טרנספורמטיבים בחברה, או מצד שני להבין כיצד תוכלו לטפל בצורה חכמה בטרנספורמציה האישית שלכם. אני ממליצה לכם מאוד לקרוא את הספר שלי שיצא השנה. “המתכון לשינוי”, מדריך אסטרטגי לאתגר של עולם שעובר שינוי על בסיס קבוע.
