מתחילים לראות חברות ענק שמשקיעות נכון ברעיון של בינה מלאכותית גנרטיבית, אחת הדוגמאות הממש טובות בעיני היא של חברת המזון הגלובאלית הענקית- קראפט היינץ שיצרה למעשה בוט GPT משל עצמה לשימוש פנימי בתוך החברה. הרעיון הוא לספק לעובדים בעסק את העצמאות להתנהל ולקבל החלטות בעצמם במבוסס מידע פנימי שהבוט מכיל ועוזר לכל עובד לקבל את ההחלטות הנכונות.
Kraft Heinz בונה אפליקציית AI פנימית, בשם KraftGPT, כדי לאפשר לעובדים לקבל תובנות מהירות לגבי דברים שונים ומידע שונה כמו למשל אינפורמציה על מוצרים, מחירים ומכירת מוצרים.
האפליקציה היא “בערך כמו אפליקציית ‘שאל אותי כל דבר'”, עובדים יכולים לשאול דברים כמו, “למה אנחנו מוכרים כל כך הרבה בייקון?” או “למה כולם אוהבים את זה כל כך פתאום? מה קורה?”
החברה מצטרפת ל-CPGs כמו Colgate-Palmolive בפיתוח בוט יעודי פנימי שעוזר בשיתוף GenAI עבור הארגונים שלהם, הרעיון הוא לחזק חברות מוצרי צריכה וקמעונאים שבצורה חכמה ממנפים את מדעי הנתונים ומלאכותיים והדטה כדי לשפר את שרשרת האספקה שלהם.
העדיפות הנוכחית של קראפט היינץ היא יצירת “שרשרת אספקה בנהיגה עצמית”, זה כולל הטמעת טכנולוגיות המאפשרות למפעלים לחזות מתי קו יירד, כמו גם במסגרת התחזיות להבין טוב יותר את הנתונים מהלקוחות שלהם.
בראש הנתונים הללו יושבת “שכבת החלטות קוגניטיבית” שיוצרת תאומים דיגיטליים בשרשרת האספקה ומגיבים כאילו היו עושים פעולות כמו העברת מוצרים או שינוי לוחות זמנים של ייצור.
כל זה קורה בצורה מאוד אוטונומית. זה עוזר להגיב באמת לדרישה המשתנה של הצרכנים בצורה מאוד מאוד אוטונומית (ומהר מאוד).
בנוסף לשיחות אסטרטגיות נוספות עם שותפיה הקמעונאיים לגבי התובנות הנוספות ש- Kraft Heinz יכולה לספק, היצרנית הענקית גם עושה מהלכים כדי למשוך את התובנות הללו עד לחקלאים שלה. קראפט מקדמת רעיון של חיבוריות ביצירת נראות מקצה לקצה המחברת את מדפי החנויות הקמעונאיות שלה לחקלאים. לדוגמא, כאשר מוצר אזל מהמלאי, הם עובדים על שיפור המהירות שבה הם יכולים לשלוח את האות דרך שרשרת האספקה שלהם כדי לנהל את הזמינות של המוצרים מול השותפים הקמעונאיים, החקלאים ועד לצרכן בכך הם רוצים להתמודד עם אחת הסוגיות החשובות ביותר בעולם הצרכני והיא- זמינות מדף של המוצרים.

שני מוצרים שלי שכדאי לכם להכיר: