ב23.12.2025 השתתפתי בכנס סופר חשוב בשם TechAbility – טקאביליטי – שעוסק בחיבור בין טכנולוגיה בשירות אנשים עם מוגבלויות והעברתי את הרצאה הקינוט, ההרצאה המרכזית!
קראתי להרצאה שלי Fast Forward Now- כי אני חושבת שאנחנו נמצאים בתקופה בזמן שיש בה התכנסות, Converge של הרבה טכנולוגיות ביחד שמאפשרות לזוז מהר יותר ולייצר מציאות עכשווית עם פיתוחים טכנולוגים לטובת יצירת ערך רב. חשוב גם להגיד שבתוך הקידמה לא מדובר רק בטכנלוגיה אלא במקובלות שלה אצלנו כאנשים- זה החלק שמאפשר לנו לזוז מהר יותר ולייצר את אותו ערך מתפתח.
ויש עוד חלק לשם של ההרצאה שלי– העובדה שאנחנו יכולים להפוך מגבלה להזדמנות, מוגבלות ליכולת זה הטיעון שאני רוצה לשכנע אתכם בסשן שלי.
אני זהר אוריין, מגדירה את עצמי כמומחית לחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות וגם AI- עוזרת לארגונים בארץ ובעולם להבין ולתכנן איך להטמיע טכנולוגיה נכון.
וחלק מהMission שלי בחיים זו האמירה המטרידה הזו של ויליאם גיבסון- בעיני חשוב שנפיץ את העתיד כבר עכשיו, על מנת שנוכל לממש אותו לכמה שיותר אנשים.
ואני רוצה לשכנע אתכם בקונספט שלי, שעובר כחוט השני בכל החיים המקצועיים שלי. המעבר מהסתכלות על דברים גדולים-
לדברים קטנים.
שאם נחבר אותם בצורה נכונה, נשפיע בצורה דרמטית עם אימפקט על אנשים ועל החיים שלהם ועל איכות החיים שלהם.
אז, בואו נתחיל מלדבר על הNow.
הדוגמא הראשונה שאני רוצה להראות לכם היא של מהלך מ2017, גוף שעוסק באנשים שחולים באלצהיימר פיתח ויזם את האפליקציה הזו שמחברת בין חולי אלצהיימר לזכרונות שלהם. הפכו את הדטה שלנו לזכרונות שלנו, ארגון שייצר יישום שמבוסס על היומן של החיים שלנו- פייסבוק,. תחשבו על זה- הדטה שלנו היא המקור האמין ביותר- יש בה כוח אנרגטי שמבסס את האמון שלנו ויכול לייצר ערך רב מאוד לחולה אלצהיימר שמאבד את הזכרונות שלו.
אני מאוד אוהבת את המקרה הזה, כי הוא מראה את היכולת של הטכנולוגיה במובן הרחב של המילה. אנחנו מייחסים לטכנולוגיה- דיגיטציה, סושייל, מובייל, בינה מלאכותית- אבל כל פיתוח הוא סוג של טכנולוגיה! תראו איך חברת בטון יצרה חדשנות עבור אנשים עיוורים ולקויי ראייה. משמעותי להדגיש כאן אם אפשר לעשות חדשנות בבטון- אפשר לעשות חדשנות בהכל!
וכאן יש לי סיפור קטן, בפסטיבל הקריאטיב השנה ישבתי בפאנל שבו דיברו על המהלך ולדעתי מה שהכי מדהים כאן זו טכנולוגיה בכלל אחרת והיא- התמדה, עקשנות- הם ניסו שוב ושוב לדחוף את הרעיון ולא שחררו עד שזה הצליח! הרעיון הוא לגרום לכתוביות בסרטים ובתוכן להגיב עבור אנשים עם מוגבלויות שונות, על מנת שהן הכתוביות תהינה הרבה יותר ברורות וכך הסרט והתוכן יהיה יותר ברור. חשוב להגיד שבפרויקט הזה יש כוח בגלל שהוא התקבל על ידי האקדמיה לסרטים ושירותי הסטרימינג ובכך הוא הפך לפרוטוקול.
דוגמא נוספת מדהימה בעיני– היא היכולת של גוף גדול שהוא פלטפורמה ענקית שנוגעת בפעולות האמיתיות היומיומיות שלנו כמו מאסטרקארד- לעשות טוויק קטן בטכנולוגיה ולשנות את החיים של האנשים.
חריץ קטן משתנה בטכנולוגיה קיימת, לכבדי ראייה ועיוורים שמאפשר להבין את ההבדל בין כרטיסי האשראי שלהם- רגיל מול דביט למשל.
ותראו איך אפשר להשתמש במוזיקה כתרפייה לדיבור של ילדים- אלגוריתם שסרק מיליוני שירים ויצר פלייליסטים שמכילים הברות טיפוליות.
שני אינסייטים חשובים עד כה– שינויים כאלו הם מדרגה לחיים של אנשים, אנאייבלר ותיכף אני אקח את הרעיון הזה צעד אחד נוסף קדימה. ובנוסף, הם כמעט בלתי נראים ומוטמעים בחיים שלנו באופן טבעי ובכך משפיעים ויוצרים אימפקט גדול באמת.
ותחשבו על זה- פיתוחים עבור אנשים עם מוגבלויות יכול להפוך למדרגה לאנשים נוספים- טכנולוגיות שעוזרות לקהל רחב יותר שלא היה בבריף המקורי כחלק מקהל היעד. את הדוגמא הבאה יצרתי באמצעות NoteBookLM של גוגל- תקשיבו להסבר הוא מדהים בעיני!
ובעיני צריך לקחת בחשבון שהמקובלות בחיים של האנשים היא הדבר המשמעותי- אם תרצו, הטכנולוגיה המורכבת ביותר בעולם היא- אנחנו, אנשים. תחשבו על פלטפורמה כמו טיקטוק, שמאפשרת לדור חדש של משפיענים, לאנשים עם מוגבלויות כמו הבחורה הזו שהיא עם תסמונת דאון, ובאמצעות הטכנולוגיה היא יכולה לפרוץ ולעשות משהו שלא היה אפשרי בעבר, להפוך למשפיענית רשת עם אימפקט רחב.
אז, בואו נדבר על העתיד, על פיוצריזם.
כשאני מדמיינת את העתיד, אני עושה את זה באמצעות הידע שלי ובשימוש בכלי הבינה המלאכותית- זה הפלואו והתהליך-
תמיד כשמנסים לדמיין את עתיד הטכנולוגיות- יוצאים דברים גדולים!
כאלו-
וזה נראה ככה….
וככה…
וככה…
וככה…
וככה…
אבל, אני רוצה להיות נאמנה למסר המקורי שלי, לדמיין דברים קטנים- בתוך טכנולוגיות מתקדמות.
חמישה סיפורים אפשריים.
המצאתי אותה במידג׳רני, והיא תהיה הדוגמנית שתדגים לנו את הסיפורים והאפשרויות.
מחקרים פענחו כוונות מוחיות של פעולת כן// לא בשימוש לא פולשני.
תחשבו על היכולת הזו, בחורה עם מוגבלות מוטורית שלא יכולה ללחוץ פיזית על מסכים או כפתורים, תוכל באמצעות הטכנולוגיה לבחור סרט, להתחיל פלייליסט, או להצטרף למשחק חברתי- הכל באמצעות כוונה מוחית.
ממש באותו כיוון, תחשבו על מערכת אלחוטית שמאפשרת לפענח דיבור מדומיין בזמן אמת.
יחידת מחשב מחוברת למוח שנמצאת מאחורי האוזן מתרגמת דיבור פנימי לטקסט- בחורה שמתקשה להפעיל ידיים- יכולה באמצעות הטכנולוגיה לכתוב הודעת וואצאפ, להשתתף בצ׳אט, או לשלוח תגובה בזמן צפייה משותפת בלי להפעיל שריר אחד.
במעבדות המחקר של MIT פיתוח עור אלקטורי גמיש ודק שמסוגל להעביר תחושות.
תחשבו על יכולת לאנשים עם קושי בעיבוד חזותי, שיש להם בעיה עם שינויי סצנה מהירים. מדבקה זעירה על הזרוע שולחת סימן תחושתי עדין בזמן שינוי מהיר, ועוזרת לעקוב אחרי העלילה בקצב נוח.
או פיתוח נוסף שעובדים עליו, עור אלקטרוני, דו מודלי שמחבר בין חישה ומגע.
בחורה עם ירידה בתחושת כף היד משחקת או מתקשרת עם רובוט ביתי קטן שעוזר בפעילויות כמו- משחקי זריזות, חידות.
הסיפור האחרון, כפפה דקה עם פסי חישה מתכתיים זעירים, עוזרת לזיהוי תנועה בנגינה.
אז, במקרה הבחורה שלנו שיש לה קושי בקואורדינציה מצליחה ללמוד לנגן, להתאמן ולבצע פעילות בלי תסכול ובקצב מותאם.
הכל נשמע קצת כמו מדע בדיוני, אבל כבר ב2004 ניל הרבינסון יצר טכנולוגיה שמתחברת למוח שלו ומאפשרת לו לראות את העולם בצבע, כי עד הנקודה הזו הוא היה מוגבל בראיית צבעים. רק חשוב להגיד שניל טוען שהאתגר הגדול פה הוא לא בהכרח הטכנולוגיה אלא בירוקרטיה ורגולציה שצריכה לקבל כאלו פיתוחים ולאפשר אותם- כמו למשל מעבר פשוט בשדות תעופה!
העתיד, קצת כמו ההווה- מורכב משכבות קטנות של טכנולוגיה, כמעט בלתי נראית- לא ממהפכה אחת גדולה!
וכל מה שאני אומרת כאן צריך להוביל אתכם לדבר אחד- לזוז, בשביל שנוכל לעשות- Fast Forward Now.
ככה זה נשמע לזוז!
תקשיבו לסרטון הבא!
זו אני, למי שרוצה להיות בקשר.
תתחילו את התזוזה כבר עכשיו.
