מדריך לעבודה עם Flow של גוגל || מה זה, איך זה בנוי, ואיך עובדים עם זה בפועל.
היכרות עם הפלטפורמה
הפלטפורמה Flow היא סטודיו הווידאו של גוגל, והיא יושבת על מספר מנועים שעובדים יחד: המודל Veo מייצר את הווידאו, המודל Nano Banana מייצר ועורך את התמונות, ו-Gemini הוא זה שמבין מה אתם מבקשים בשפה חופשית.
חשוב להבין את החלוקה הזו: המנוע הוא Veo, וה-Flow הוא חדר העריכה והסביבה שבה מנהלים את הפרויקט. מי שמתייחס אל Flow כאל תיבת פרומפט אחת, מפספס בדיוק את מה שהופך אותו לכל כך שימושי.
העבודה מתבצעת בדפדפן, ונדרש מנוי בתשלום של Google AI ברמת Pro או Ultra כדי לייצר וידאו. מה שכן חינמי, וזו נקודה חשובה לעבודה שוטפת, זו יצירת התמונות בתוך הפלטפורמה, זה מאפשר לכם לייצר ויזואל בלי לשרוף קרדיטים.
המודל Gemini Omni Flash, אחד המודלים המתקדמים ביותר בתוך הפלטפורמה, הושק בשבועות האחרונים, והיתרון שלו הוא בכך שהוא ממקסם את השימוש שלכם בקרדיטים ומייצר וידאו באיכות מאוד מאוד גבוהה.
העדכון המשמעותי של השנה האחרונה הוא שגוגל איחדה פנימה גם את Whisk וגם את ImageFX, ובעצם הפכה את המקום הזה לסביבה אחת שבה מייצרים תמונות, מייצרים וידאו, ומרכיבים סצנות. זה כבר לא כלי וידאו, זה סטודיו.
היכרות עם האיג׳נט
כאן נמצא ההבדל הגדול ביותר בין מי שעובד יעיל לבין מי שסתם מייצר קליפים. האיג׳נט הוא שכבת עבודה שיושבת מעל הפרויקט, ואפשר לנהל איתו שיחה לפני שמייצרים.
מה שהוא עושה בפועל? הוא שואל אתכם שאלות הבהרה לפני שאתם מבזבזים קרדיטים על ג׳נרוט שגוי. הוא בונה איתכם סטוריבורד. מחזיק את הקונטקסט של הפרויקט, כלומר את הדמויות שלכם, את הסצנות ואת הערות הסגנון, בלי שתסבירו הכל מחדש בכל סשן.
הטיפ הכי חשוב שלי כאן: תשקיעו בהגדרות של האיג׳נט בהתחלה. תכתבו לו בריף אמיתי, מי הדמות, מה הטון, איזה עולם ויזואלי, מה אסור. אם תדלגו על זה, תקבלו תוצרים גנריים. אם תעשו את זה נכון, האיג׳נט מתחיל להתייחס לפרויקט שלכם כפרויקט ולא כבקשה מזדמנת.
זו בדיוק המכניקה שאני מדברת עליה הרבה! החלוקה של 30/40/30. השלושים הראשונים הם הבריף שאתם מזינים לאיג׳נט, והם קובעים הכל.
הרכיבים השונים שניתן לעבוד איתם
ישנם מספר נתיבי כניסה, וכדאי להכיר את כולם כי כל אחד פותר בעיה אחרת:
הנתיב הקלאסי, Text to Video. אתם מתארים סצנה ומקבלים קליפ. מתאים לאקספלורציה מהירה, פחות מתאים כשיש לכם כבר שפה ויזואלית מדויקת בראש.
התחלה מתמונה, Image to Video. תמונה אחת הופכת לנקודת פתיחה של תנועה. זה הנתיב שאני הכי אוהבת כשיש כבר נכס ויזואלי מוכן.
שליטה בפריימים, Frames to Video. אתם מגדירים פריים ראשון ופריים אחרון, והמערכת מייצרת את המעבר ביניהם. זה כלי שליטה אמיתי, במיוחד למי שמגיע מעולם הפרסום ורוצה לשלוט בפתיח ובסיום של השוט.
נעילת רפרנסים, Ingredients to Video. לדעתי הרכיב החזק ביותר. אתם נועלים רפרנסים ויזואליים, דמות, אובייקט או סגנון, וכל קליפ שתייצרו יורש אותם. זה הפתרון לבעיה הכי מתסכלת בווידאו גנרטיבי, כלומר חוסר עקביות בין שוטים.
מודל התמונות, Nano Banana. יושב בפנים כברירת מחדל. הוא שומר על עקביות של עד חמש דמויות ועד ארבעה עשר אובייקטים בתוך אותו וורקפלואו, ומייצר ברזולוציות שנעות מ-512 פיקסל ועד 4K. בפועל זה אומר שאתם יכולים לבנות סטוריבורד שלם עם אותה דמות, ורק אחר כך להעביר אותו לווידאו.
הזרימה שאני ממליצה עליה: תייצרו קודם תמונות בכל פלטפורמה שבה אתם עובדים, זה יכול להיות Nano Banana, אני למשל מייצרת את הוויזואל ב-Midjourney ומעלה אותו ל-Flow, תלטשו את התמונות עד שהן מדויקות, ורק אז תשלחו אותן אל Veo כרפרנס. זה חוסך לכם כתיבה של פרומפט באורך של נובלה, ומקטין דרמטית את מספר הניסיונות.
העריכה בתוך הפלטפורמה
ה-Scenebuilder הוא הליבה של העריכה, והוא מאפשר להאריך שוטים קיימים ולערוך אותם תוך שמירה על רציפות תנועה ועקביות של דמויות. מדובר בטיימליין, לא בגלריה של קליפים, וזה בדיוק ההבדל מול רוב הכלים המתחרים.
מה אפשר לעשות בפלטפורמה:
להאריך קליפ קיים על בסיס הפריימים האחרונים שלו, באמצעות Extend.
להוסיף אובייקט לתוך הווידאו כך שיתמזג בסגנון הקליפ, ובהמשך גם להסיר אובייקט קיים.
לשלוט במצלמה, בזווית, בתנועה ובקומפוזיציה, דרך תיאור טקסטואלי.
לייצר זוויות צילום חדשות מתוך קליפ אחד שכבר יצרתם.
הטיפ הפרקטי: אל תייצרו מחדש שוט שלם בגלל פרט אחד שלא עובד. תתקנו נקודתית. זה חוסך זמן וקרדיטים, וזה גם משפר את התוצאה כי אתם לא מאבדים את מה שכבר עבד.
וכדאי לזכור, הקליפים קצרים במהותם, סביב שמונה שניות עד עשר שניות. הסרט נבנה בהרכבה, לא בפקודת פרומפט אחת. מי שמנסה לייצר סרט שלם בלחיצה אחת מתאכזב, ומי שמתייחס לזה כמו לעריכה אמיתית מקבל תוצאות טובות.
קולות
פלטפורמת Flow מייצרת אודיו נייטיב, כלומר צליל שנוצר יחד עם הווידאו ולא נוסף אחריו. אם ייצרתם רחוב סואן או סערת גשם, תקבלו את הסאונד המתאים בלי שלב נפרד. גם דיאלוג ואפקטים נוצרים מתוך הקונטקסט של הפרומפט.
בגרסת Veo 3.1 גוגל שיפרה משמעותית את האודיו, והוסיפה אותו גם לפיצ׳רים כמו הארכת קליפ ורפרנס תמונות. הקולות נשמעים היום הרבה פחות מעובדים ויותר אנושיים. חשוב להגיד שאתם גם יכולים לבחור קולות בתוך הפלטפורמה, החיסרון הגדול מבחינתנו הוא שאין כרגע קולות בעברית, רק באנגלית!
אזהרה חשובה: סנכרון השפתיים לדיאלוג כתוב עדיין לא מדויק. כדאי להתייחס לאודיו שנוצר כאל מדריך גס, ולתכנן להחליף אותו בפועל ביצירה הסופית שלכם.
אז איך אני עובדת עם זה בפועל. לסאונד אמביינטי ולאווירה, מה שיש בפלטפורמה מספיק לגמרי ואפילו מצוין. לקריינות ולדיאלוג שנשמע מקצועי, אני מייצרת את הקול בנפרד ומרכיבה. זו בדיוק החלוקה שניק לואו מאקסנצ׳ר, שעליו אני מספרת הרבה כשאני רואה אותו בפסטיבל הקריאטיב בקאן, מדבר עליה: להוריד חיכוך מהדברים הטכניים ולהשאיר טקסטורה אנושית איפה שזה באמת נשמע.
חשוב שתקחו בחשבון! תוכלו ממש ליצור בתוך הפלטפורמה דמות עקבית שעליה אתם יכולים לייצר סטאפ שלם של סיפור. הדמות העקבית מאפשרת לכם לייצר קו קוהרנטי לרעיון שלכם! זו יכולת מדהימה שמתגברת על אחת הבעיות הגדולות ביותר בכלים הללו, היכולת להיות עקבי וקונסיסטנטי.
רעיונות- תוכלו לראות פה תהליך שיצרתי עם הפלטפורמה, העלתי לה קמפיין של מותג קוסמטיקה מוכר, MAC, ביקשתי להעתיק את התוכן ולייצר על הבסיס של הקמפיין תוכן לעולם אחר לגמרי, מזון ותבלינים, והיא? עשתה את זה כמו גדולה!
כמה שימושים שראיתי שעובדים טוב בארגונים, מעבר לסרטון היפה:
סטוריבורד לפני הפקה. לפני שאתם משריינים ימי צילום, תבנו את הסרט. זה משנה לגמרי את השיחה מול הלקוח, כי במקום להסביר קונספט אתם מראים אותו.
בדיקת קונספטים. אותו רעיון בשלוש שפות ויזואליות שונות, בשעה. זה מקצר את הדרך מבריף לדיון אמיתי.
תוכן פנימי לארגון. סרטוני הדרכה, אונבורדינג, הסברים על תהליכים. פה ה-ROI הכי ברור, כי זה תוכן שאף אחד לא היה מפיק בתקציב מלא ממילא.
סצנות שאי אפשר לצלם. העתיד, סימולציות, מקומות שלא קיימים. זה המקום שבו הטכנולוגיה נותנת משהו שלא היה קיים קודם, ולא רק מוזילה משהו שכן.
שפה ויזואלית עקבית למותג. דרך Ingredients אפשר לנעול קודים ויזואליים של מותג ולייצר עליהם סדרה שלמה. זה הופך את הכלי מכלי הפקה לכלי מותג.
ומילה אחרונה. מחסום ההפקה יורד, וזה בדיוק מה שהופך את הבידול לקריטי. כשכולם יכולים לייצר סרטון יפה בשעה, מה שיבדל אתכם זה הרעיון, לא הרזולוציה.
לסיום, אני רוצה להדגיש שאני עוזרת לאנשים ולעסקים ללמוד את הפלטפורמות ולהבין כיצד ניתן לעבוד בתוכן! אם אתם רוצים לצרוך את מוצרי הייעוץ שלי, תוכלו להיכנס ולהזמין אותם כאן! לינק > https://zoharurian.com/book/course/
