Curiosity as a Strategy

סקרנות. מהווה בעיני את אחד הכלים החשובים ביותר של העידן הנוכחי- יש שחושבים שסקרנות מהווה כגורם משבש, אבל בעיני היא בדיוק הפוכה כי אנשים סקרניים בארגונים גורמים לכך שאנחנו לא נשארים בתיבת תהודה של עולם התוכן בעסק, ולא חיים בבועה בתוך בועה בתוך בועה- החשיבות לכך היא קריטית שכן ההשפעות שמגיעות מבחוץ, התחרות המשתנה שמגדירה מחדש את הגבולות (או את האי גבולות) מכריחה אותנו להיות סקרניים יותר ויותר. למעשה- Curiosity אינה מהווה אי יעילות כפי שנוטים לחשוב- היא זו שמבטיחה שנשאר רלוונטים, ססטינבילים ובצמיחה.

אני רוצה ברשומה הזו לשלב שני סיפורים של חברות ששמות את הסקרנות במקום גבוה, וחושבות על כך ככלי ומפתח מרכזי עד כדי כך שזה מגדיר עבורן כיצד לגייס אנשים חדשים (וסקרניים) לחברה.

ברשת קמעונאית גדולה בחו”ל- המנכ”ל יושב בחדרו ומראיין אנשים שמגיעים לנקודת הסיום הוא מושיב אותם מולו, ותוך כדי הראיון בוחן את העיניים שלהם- ולאן הן נודדות ? מאחוריו, ישנה ספריה גדולה ובה הרבה ספרי ניהול, הרפתקאות ומדע בדיוני, והמנכ”ל כחלק מבחינת הרלוונטיות של המועמד מחפש לראות- האם יש סקרנות בעיניים ? האם יש רעב למידע ? זו למעשה אחת הנקודות המכריעות שקובעות אם המועמד יצלח את ראיון העבודה או לא.

גוגל, לפני לא מעט שנים- יצרה קמפיין גיוס מיוחד, המסר שלו כיכב בשלטי חוצות במקומות אסטרטגיים שכיוונו אל מהנדסים מוכשרים. השלט, נשא שאלה קוויז קטן שכפי הנראה מטרגט רק סוג מסויים של אנשים שירצו לענות עליו. הרעיון היה לבחון מהי מידת הסקרנות שלך ? האם בכלל אתה חושב שתוכל לענות על השאלה, ואם ענית עליה נכון נכנסת בתוך הפאנל (כי גוגל זה גוף של פאנלים וטירגוט מתוחכם, אז למה לא לעשות זאת גם בחיים עצמם?) ומשם יכולת רק אז להגיש קורות חיים.

כילדת קיבוץ תמיד אהבתי לשחק בארגז החול של הגנון, זה המקום בו היינו בונים חלומות גדולים של בתים, טירות ואפילו ערים שלמות- אחרי שלוש שעות היו מתמוטטים וחוזרים לתנוחה השטוחה שלהם כשאנחנו הילדים היינו הולכים לתנומת הצהריים שלנו.ילדים, כשהם קטנים מחזיקים המון המון ביטחון ודמיון ומסוגלים לבנות עולם ומלואו מכלום- או ליתר ביטחון מארגזים של חול. אני מספרת את הסיפור הזה כי בעיני גם חברות וארגונים צריכים לחזור לתקופת הגנון אל ארגז המשחקים ולבנות ארגזי חול הלכה למעשה המאפשרים להם לעשות המון ניסיונות- ללמוד, (יש שקוראים לזה להיכשל)- ללמוד שוב ובאמצעות הניסיונות לגדול.

SpaceIL הישראלית הטיסה בפברואר- 2019 חללית לחלל, ובכך הכניסה את ישראל לפנתאון של מעט המעצמות העולמיות שהצליחו לעשות זאת, עד לנקודה זו היחידים שהצליחו במשימה היו האמריקאים, הסינים והרוסים…. ערב הטיסה אחד היזמים של החברה סיפר ברדיו על כך ואמר שתמיד, גם כשהיה קטן אהב לשחק ברובוטים שבנה מלגו ולדמיין את עצמו בתוך חלליות- העניין הוא שיהונתן וינטראוב ידע לשמר את הדמיון גם לחיים האמיתיים ולא זנח אותו הלכה למעשה בארגז החול.

תחשבו על מקצוע חדש שיקום בחברות גדולות, בינוניות – והוא “סמנכ”ל של הסתגלות לשינוי”… Chief Adaptability Officer – המקצוע הזה מגדיר מישהו שיודע להתנסות בדברים חדשים, יודע להתרגל לשינוי בצורה מהירה, להיות אדפטבילי, אותו סמנכ״ל  בארגון הוא למעשה- צ׳יף ארגז החול של החיים עצמם.

סקרנות, משמרת את הילד שבתוכנו ומבטיחה שלא נפספס את הדברים שאנו צריכים להתרגל אליהם, ולעשות אדפטינג למציאות חדשה.

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

5 comments

Leave a Reply

Your email address will not be published.