אינפוגרפיקה נהדרת שמעבירה נתונים ועובדות על תולדות האינטרנט של הדברים– תרכיב את אופיה של הרשומה הזו. האינפוגרפיקה שוטחת מספרים, תובנות ונקודות משמעותיות על ציר הזמן ולכל מי שרוצה להבין את המגמה כדי לראות איך בפועל הדבר הזה ישפיע על חיינו מוזמן לצלול איתי לתוך הרשומה. אני אעבור אתכם על הדברים העיקריים וכמו כן אצרף נתונים נוספים ממקורות שונים אשר נראים לי רלוונטיים לסיפור התפתחותו ומימושו של הרעיון. כמו כן, אאמבד לכם בתחתיתה של הרשומה את האינפוגרפיקה המקורית על מנת שתוכלו ללמוד ממנה בעצמכם. הפוסט הזה מהווה חלק אינטגראלי מסדרת “העולם המחובר” שאני מעלה בבלוג, ולכל מי שרוצה לקרוא עוד תכנים בנושא רצ”ב לינק- Connected World.
מהו למעשה IoT- כמה נתונים, מספרים ואינפורמציה חשובה :
המושג Internet of Things הגיח לעולמנו בשנת 1999- ביוזמתו של Kevin Ashton.
העניינים שנכללים ב-Internet of Things מתפרסים על שטחים נירחבים והם חלים על מגוון רב של אפשרויות : בתים שמצויידים בסנסורים אוטומטיים (תרמוסטטים, מנורות, רפלקטורים, מכונות כביסה, ספרינקלרים של מים)- המושג מתייחס לכל הקשור לבתים ולמבנים חכמים, וכמו כן למפעלים חכמים, מכוניות חכמות ותשתיות (סמארט גריד) לתכנון ערים חכמות.
מכשירים ופריטים מְמוּכָּנים אחרים שנכללים במושג : פאנלים סולאריים, מכוניות, משאיות, רובוטים תעשייתיים, ואפילו הפעלת חיות ייכללו בסיפור. למשל פרות שמחוברות לסנסורים עם wireless שמשדרים דטה משתנה על בסיס המיקום של הפרה או על מצבה התחזוקתי בשטח.
עוד אזורים שקשורים למגמה ומצויידים בסנסורים חכמים : עדשות מגע, מקומות חניה, תשתיות לסילוק אשפה, וחנויות שהופכות למחוברות כך שביכולתן לתת חיווי על תנועת הצרכנים.
ישנן טכנולוגיות שונות ושיטות שונות ליישום הרעיון של חיבור בין דברים, עצמים והפיכתם לקונקטיביים : הטכנולוגיות שייחשבו לרלוונטיות בסיפור- RFiD, NFC, Wi-Fi, BLE -Bluetooth Low Energy.
מהו גודל השוק של IoT ומה הוא הצפי לגבי הפקת רווחים מהזדמנות זו ?
מקורות מידע שונים מטעם שחקנים משמעותיים בתעשייה והערכות האנליסטים שמשחררים white papers על הנושא, מדברים על כך שהפוטנציאל של השוק עבור IoT עומד על טריליוני דולרים בראיה גלובאלית בכל שנה ושנה כסכום שרק יוסיף ויגדל. ניתן להיחשף לפרטים בנושא בלינק הבא- Link ,למי שרוצה להעמיק ולקבל ידע רחב יותר. מצידי אנסה להציג לכם את המספרים המשמעותיים שאני דליתי בחקר הנושא, כאלו שנראים לי חשובים להבנת הפוטנציאל והשלכותיו המעשיות :
ההערכות ממקורות מידע שונים עומדות על סכום שנע בין 31 מיליארד ל50 מיליארד מכשירים מחוברים עד 2020. פה צריך להגיד בזהירות שהתוצאה תלויה במקור המידע שמדווח על הנפח המשוער ולכן כדאי ללכת על הצד המאוזן של תיאור התופעה ולהעמיד את ההערכות על כ- 35 מיליארד מכשירים מחוברים.
100 מיליארד פרוססורים יופצו וישווקו בכל העולם עד 2020. מדובר על מעבדי נתונים שמסוגלים לתמוך בקליטת האינפורמציה הנחוצה (זאת בהנחת יסוד שניתן לקבל תמיכה ממספר תשתיות טכנולוגיות).
בעולם הרכב המחובר, מדובר על 1.5 מיליארד רכבים שיהיו מחוברים עד 2020.
ההערכות לגבי שווי שוק זה לשנת 2012 עמדו על 4.8 טריליון דולר.
ההערכות של שווקי השוק וההתפתחות שלו עד לשנת 2020 עומדות על 8.9 טריליון דולר.
ביוני 2013 נערך סקר על ידי ה Economist בו השתתפו כ800 מובילים עסקיים בתעשיות שונות 19 לתעשיות שונות ליתר דיוק :
96 אחוז ענו כי החברות שלהן ישתמשו בIoT בתוך שלוש השנים הקרובות.
76 אחוז ענו כי הן בוחנות כרגע אימפלמנטציה של תהליכים של IoT , ו74 אחוז ענו כי החברות שלהם מנסות זאת על מוצרים ושירותים כבר עכשיו.
68 אחוז ענו כי החברות שלהם כבר היום משקיעות תקציבים מיועדים לטובת העניין ונמצאים בתהליכים של IoT.
ההערכות הזהירות של סיסקו– שהיא שחקן משמעותי בכל מה שקשור לIoT, עומדות על 14.4 טריליון ל10 השנים הקרובות 2013-2022, חשוב לדעת כי סיסקו מתייחסת אל המגמה מזווית טיפה שונה מהמקובל והיא מגדירה את ההזדמנות הזו כ-“Internet of Everything”. לכן תוכלו מדי פעם להיחשף לראשי התיבות של המושג בצורת IoE. סיסקו שמה על השולחן חמישה פקטורים שלדעתה יובילו לרווחים הצפויים להגיע עד ל- 14.4 טריליון . אלו הם למעשה הפקטורים שיובילו תאגידים מתעשיות שונות כדי להטמיע את ההזדמנות בסדר היום שלהם :
2.5 טריליון- נכסים של IoT שעוזרים להוזלת עלויות.
2.5 טריליון- לטובת תהליכים שתומכים בפרודוקטיביות המופקת מהכוח האנושי.
2.7 טריליון- לכל הקשור לשרשרת אספקה, לוגיסטיקה ויישור קו בתהליכים שבהם משתקף בזבוז וחוסר יעילות שעולה לחברה הוצאות כספיות מיותרות.
3.7 טריליון לטובת חווית לקוח – ולהגדלת בסיס הלקוחות.
3.0 טריליון – לטובת חדשנות, ולהוזלת עלויות של שיווק וכן להתייעלות דרך ערוצים חדשים ונתיבי עבודה חדשים.
חשוב לציין כי לצד ההערכות עומדת המציאות, וכרגע ישנם כ10 מיליארד דברים מחוברים (בעוד שההערכות לתקופה זו עמדו על מספרים גדולים בהרבה ), אבל מצד שני הנתונים מראים כי החדירה והמספרים עולים במהירות רבה, וייתכן שבַּמציאות יתברר כי הנהירה המואצת סביב המגמה הזו תדביק את הפערים בין ההערכות לבין המתרחש בפועל. ביג דטה הינו גורם שתופס חלק משמעותי בניהול של IoT, וזאת בשל העובדה שחפצים מחוברים למעשה ייצרו דטה שתשמש ככלי שרת לעריכת אנליזה עבור החברות באזורים שונים של העסק. כך גם לגבי כול הקשור למחשוב ענן שנעשה גורם משמעותי (ובאופן כללי מתבסס על התובנה שמחשוב ענן יכול לשמש באופן טבעי לאחסון של דטה על בסיס שירותי ענן) . אלו הם למעשה היבטים משמעותיים בניהול של IoT וראוי לציין כי מגמות אלה יתפתחו באופן טבעי לצד המגמה של הIoT.
כבר היום אנו חשופים לאירועים שממחישים לנו את ההשלכות של הרעיון– על חיי כול אחד מאיתנו. המקרה המפורסם ביותר והמתוקשר ביותר הינו הרכישה האחרונה של גוגל- חברה בשם Nest שהצטרפה אל גוגל ומציעה מכשיר שמתפקד כגלאי עשן לבית. בינואר 2014, גוגל הכריזה שהיא למעשה רכשה את Nest, יוזמה שבאה לעשות אוטומטיזציה של הבית על ידי מכשיר המצוייד בסנסורים, כתרמוסטט חכם שיודע לזהות עשן, ואת המכשיר ניתן לנהל דרך אפליקציית מובייל.
עסקת Nest עמדה על תשלום מזומן בסך 3.2 מיליארד דולר.
המנכ”ל- Tony Fadell וצוות המהנדסים שלו ימשיכו לעבוד על הפרויקט במסגרת גוגל.
טוני והשותף שלו שניהם יוצאי אפל: Fadell היה בעברו ה- SVP של האייפון ושל האייפד, והשותף שלו Rogers היה אחד המהנדסים באפל.
גוגל שקלו לפתח מוצר דומה ב2013 בעצמם, מה שאולי יכול להסביר את הרכישה של Nest.
כרגע המספרים המדווחים על ידי החברה עומדים על 40-50 אלף יחידות שהופצו נכון לינואר 2014.
אם מחשבים את המספרים על פי כללי ההסתברות יוצא שאם אחוז אחד מכלל תושבי ארה”ב ירכוש את המוצר זה יעמוד על סדר גודל של מיליון יחידות, מה שאומר שגוגל שלמה סכום עצום ! והסיבה לצעד זה היא שעל פי ההערכות של גוגל התוצאה בפועל תגיע לאחוז גבוה בהרבה ממה שמשתקף כרגע בשטח.
כפי הנראה הסיבות הנוספות לרכישה של נסט על ידי גוגל – גם קשורות לעובדה שגוגל יכולה לקבל גישה לדטה ביתית, עובדה שתעזור לגוגל לבנות רשת עירונית : Citywide Smart Grids, כתשתית אינטרנטית מחברת שהופכת את העיר לעיר קונקטיבית, והתשתית הזו תשמש לאינטגרציה של סנסורים לבתים שיתפקדו כרובוטים. (גוגל רכשה ב2013 שמונה חברות רובוטיקה- והשאיפות שלה בתחום זה לא מוסתרות מעין. כמו כן, מספר חברות כבלים ותקשורת- כולל AT&T – עובדות על מערכות של בתים אוטומטיים. וכשמסתכלים על חברה כמו אפל ניתן לראות שגם היא קפצה על ההזדמנות בכול הקשור לעולם המחובר, ולהזדמנות של שיווק מחובר- כיוזמות שיתבטאו כפי הנראה ביכולת שעליה עובדים בקצב רב ה- iBeacon Geofencing Technology, יכולת שמנוסה כיום על חנויות, בקרב קמעונאים בארה”ב- בצורה שכבר הוטמעה בחנויות של אפל בארה”ב ב254 סניפים בדצמבר 2013.
כפי שהבטחתי לכם – ואני מקווה שזה הרושם שהתקבל מקריאת הרשומה, המחשתי כאן בכמה דוגמאות את ההערכה שעולמנו אכן נהיה יותר מחובר, וישנם לא מעט שחקנים שהאינטרס שלהם לעבוד בהתאם למגמה הזו בולט מכמה סיבות: המצב המחובר מבטיח רווחים טובים מאוד, מספק תשתית תומכת לעסקים חדשים ומתאים לטיפוח יכולות חדשות עבור הביזנס. אני מבטיחה להמשיך ולעדכן אתכם בתכנים נוספים על הנושא, שכן מבחינתי הוא מאוד מאתגר, לגביכם כמו גם לגַבַּי.