במסגרת קטגורית החדשנות שפתחתי בבלוג שלי, אני ממשיכה להציף לכם את מִמצאַי בנושא, שעיקרו הוא מבט על העתיד. אחד החידושים המדוברים ביותר כיום, סובב סביב עולם המדפסות התלת מימדיות עם הפתרונות שעלו בשטח והשוני שהן יכניסו לתוך חיינו. הפעם, אני רוצה לתת לכם הצצה לעתיד הקניות שלכם בעולם האופנה- למעשה, היום בו נדפיס לעצמנו את הבגדים לטעמנו מהבית. הקייס שאציג בפוסט זה למעשה מושתת על הרעיון שבעתיד- עד לשנת 2050 – נוכל, עם המדפסת התלת מימדית, להדפיס לעצמנו את הבגדים מבלי ללכת לקניון. החקירה בנושא שהסתכמה באמירה הזו מגיעה מטעם מעצב תעשייתי  בשם – Joshua Harris שיצר קונספט שמאפשר ללקוחות של יצרני ההלבשה לרכוש את הבגדים המוכנים ישירות מביתם- לזה אני קוראת – DIY.

החשיבה על פיתוח כזה נבעה מכמה וכמה תובנות :  זו דרך חדשה להוריד עלויות של משלוח ולייתר ביזבוז משאבים, ולרכוש מוצרים בדרך חדשנית מקמעונאי און ליין וממרקט פלייס של מעצבים. השיטה מאפשרת לנו למעשה להיות נגישים לעולם שלם וחדש של אפשרויות שמבטלות את גורם המרחק הגאוגרפי ומַקְנֶה לעסקים הקטנים מעמד רלוונטי ברחבי העולם כולו.

צירפתי לכם צילום מסך שמדגים את האמירה של המעצב – השופך אור על צורת חיינו עד 2050 – ומתוך התמונה נבין למה למעשה נידרש מאיתנו לשנות את סגנון התיעוש של עולם הצרכנות ובמקביל את הרגלי הקנייה שלנו.

מילת סיכום. זה היה פוסט קצר שמטרתו להכניס אתכם טיפה להצצה על העתיד- אזור הזמן בו מדפסות תלת מימדיות יתַפְקְדו כמתווך חדש שמוריד את עלויות התעשייה והאחסון, וכן יאפשרו למקסם את שטחי הנדל”ן הדיגיטלי בצורה דראסטית. באופן זה מחכה לנו עידן חדש של צרכנות שמגוּבֶּה במוד חדש של צרכנים.