ישראל במקום הראשון בעולם בכישורי בינה מלאכותית (מבוסס על מה שאנשים בעצמם מדווחים בעמודי הלינקדאין שלהם)- ומה זה אומר על העתיד שלנו
רציתי להתעכב אתכם ברשומה הזו על נתון מעניין מאוד מסקר שנערך על ידי לינקדאין במרץ השנה, הנתון מציב את ישראל במקום הראשון בעולם בריכוז הכישרון בתחום הבינה המלאכותית. המדד הזה מעניין מאוד כי הוא לא רק מדבר על כמות, אלא על ריכוז יחסי של אנשים שמצהירים על עצמם שיש להם יכולות ושרירים בתחום.
האמת היא שזה לא מפתיע לחלוטין כשחושבים על המציאות הישראלית. אנחנו חיים במדינה שיותר מ-30 אחוז מחברות הטכנולוגיה שלה הן סטארט-אפים של בינה מלאכותית, וכ-47 אחוז מכלל ההשקעות בטכנולוגיה מופנות לתחום הזה. מעבר לזה, יותר מ-430 תאגידים רב לאומיים מפעילים מרכזי חדשנות בישראל, כולל ענקים כמו אינטל, אינבידיה, גוגל ואמזון אשר מפתחים טכנולוגיות מהליבה דרך מרכזי המחקר והפיתוח הישראליים.
כשמסתכלים על המספרים האלו, הם מספרים סיפור מורכב. מצד אחד, יש לנו יותר מ-2,200 סטארט-אפים וחברות שמונעות מבינה מלאכותית, ואנחנו מתמחים ביוזמות מעשיות בתחומים כמו סייבר, בריאות וחקלאות.
אבל מצד השני, המהירות שבה התחום מתפתח יוצרת אתגר משמעותי. הביקוש למומחים בתחום עולה על ההיצע, ויש מחסור ברור במומחים שמבינים בלמידת מכונה, עיבוד תמונות, עיבוד שפה טבעית ובינה מלאכותית גנרטיבית. גם האנשים עם תארים מתקדמים בתחומי הליבה של הבינה המלאכותית חסרים.
הפער הזה בין ההובלה הגלובלית שלנו לבין המחסור הפנימי בכישרון מאפיין בדיוק את האתגר שעומד לפני החברות הישראליות היום. יש לנו יכולת להוביל, אבל צריך להבטיח שנוכל לשמור על הקצב ולפתח את התשתיות וההון האנושי שנדרש.
השאלה שמעניינת אותי הכי הרבה היא איך לקחת את ההובלה הזו ולהפוך אותה למשהו שמזין את העסקים שלנו מבפנים. הנתונים מראים שיש לנו את הכישרון, יש לנו את היכולת, אבל האם יש לנו את המסגרת הנכונה להפיק מזה את המקסימום? זה הדבר החשוב שכל חברה צריכה לשאול את עצמה בתקופה הזו.
מוצרים שלי שכדאי לכם להכיר:
קורסים מקצועיים עם כלי GAI.
מפגש 1:1 ליעוץ על בינה מלאכותית גנרטיבית// מפגשי יעוץ לחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות.
