גיליתי מסמך מדהים, שמציע תפיסה אחרת לבעיה מוכרת שקיימת בעולם בשנים האחרונות, לכותבי המסמך יש רעיון והוא לשנות את יחסי הגומלין בין הפלטפורמות הדיגיטליות והמשתמשים. זה הרי ברור לכולם שחברות הטכנולוגיה, הפלטפורמות הגדולות עושות את הכסף הגדול שלהן ואת הצמיחה שלהן על חשבון הדטה של המשתמשים (אנחנו)… מה שלא ברור מאליו הוא איך לגרום לאותן חברות להחזיר לנו את מה שמגיע. ישנם מלא רעיונות, על כך שהחברות הללו תשלמנה לנו על התוכן והטרפיק שאנחנו יוצרים, דוגמאות לכך הן: עשר אגורות על פוסט בפייסבוק, חמישה דולר בחודש על החיפושים שלנו בגוגל וכולי…
אבל החוקרים שהרכיבו את המסמך הנהדר הזה מביאים גישה אחרת שאומרת שלא צריך לשלם לאנשים באופן אינדיבידואלי. הרעיון הוא שמדינות ימסו (מהמילה- מיסים) את חברות הטכנולוגיה על הדטה, תחשבו על- מס דטה- זאת כי הפלטפורמות הדיגיטליות כל כך תלויות בדטה של היוזרים, ואז– תוכל המדינה לקחת את המיסים הללו ולהחזיר אותם לאינדיבידואל באמצעות פיתוח ובניית תשתיות ואתגרים גדולים מדיניים אשר משרתים את האוכלוסייה הכללית! פרויקטים כמו: מרפאות, בתי ספר, בתי חולים, כבישים וכולי.
הנחת היסוד של החוקרים הינה- שהערך של הדטה של המשתמש היחיד אינו גבוה במיוחד, הערך של הדטה הופך להיות למשמעותי כשהוא מעורבב עם דטאות של משתמשים אחרים. אין ספק שחברות דטה לא במיוחד תהיינה מאוהבות ברעיון, מיסוי זה כלי שהופך למעשה את החברות הפרטיות והמונופוליסטיות לכאלה שמפוקחות רגולטורית, תהליך שקרה גם בתעשיות אחרות וזה לא הדבר שהחברות הללו מייחלות לו.
המסמך למעשה משרטט את מה אפשר לעשות בגבולות בשימוש עם הדטה, ומספק פונקציונאליות חדשה לדרך שבה שומרים על האנשים והופכים את המידע למשהו שפועל לטובתם. זה מביא לקדמת הבמה רעיון של “דטה פומבית עם אמון”- “public data trusts” מה שאומר שהשימוש בדטה הופך להיות למשהו שמחזיר לחברה ותורם לה. המסמך מכוון בעיקר לממשלות או אם להיות ספציפי לארה”ב. הנחת היסוד היא שאם השינוי יגיע משם הוא ישפיע ויתגלגל לכל העולם.
————————————————————————————————-
בקרוב! הספר החדש שלי יוצא לאור. חודשים של שינוי, לידה מחדש של המציאות…
