קראתי את הדוח המקיף של קרן BOND על השפעת הבינה המלאכותית על עולם האקדמיה והאוניברסיטאות, ואני חייבת לשתף אתכם בתובנות המשמעותיות שעולות ממנו. מדובר במסמך שמציג תמונת מצב מרתקת של נקודת המפנה ההיסטורית בה אנחנו נמצאים בכל הקשור להשכלה גבוהה. לפני שאתחיל אגיד, שצירפתי את המסמך המלא לתחתית הרשומה על מנת שתוכלו לצלול אליו בעצמכם.
בואו נתחיל מהנתונים המספריים שמדגישים את המהפכה שכבר כאן: ChatGPT שבר את כל השיאים והגיע למיליון משתמשים תוך חמישה ימים בלבד. להשוואה, לאייפון לקח 74 ימים להגיע לאותה כמות משתמשים, לפייסבוק עשרה חודשים, ול-AOL שנתיים. יתרה מזאת, ChatGPT הגיע ל-100 מיליון משתמשים תוך חודשים ספורים, בעוד שלטיקטוק לקח תשעה חודשים ולאינסטגרם שלושים חודשים. במונחים של הכנסות, OpenAI הגיעה לקצב הכנסות שנתי של כ-2 מיליארד דולר בשנה הראשונה – הקצב המהיר ביותר אי פעם לחברת תוכנה.
אבל מעבר למספרים המרשימים, הדוח חושף את העומק של השינוי שמתרחש בעולם הלמידה והחינוך. אחד הנתונים המעניינים שעולים מהדוח מגיע מסקר שנערך בקרב מורים בארה”ב: יותר מ-75% מהמורים בחינוך היסודי והתיכון אופטימיים לגבי הפוטנציאל של בינה מלאכותית בהוראה. עם זאת, מעל 90% מהם מרגישים לא בטוחים מאיפה להתחיל – נתון שמדגיש את הפער בין ההבנה של הפוטנציאל לבין היכולת ליישם אותו בפועל.
הדוח מציג נתון מטריד נוסף הנוגע לעלויות ההשכלה הגבוהה: העלות הממוצעת של ארבע שנות לימוד באוניברסיטה בארה”ב עומדת על 109 אלף דולר באוניברסיטאות ציבוריות ו-223 אלף דולר במוסדות פרטיים. זאת בעוד השכר ההתחלתי הממוצע של בוגרי תואר עומד על 60 אלף דולר בשנה. המשמעות היא שלבוגר ממוצע לוקח כעשרים שנה להחזיר את החוב הסטודנטיאלי שלו.
נקודה קריטית שהדוח מדגיש היא השינוי בתפקיד המרצה בעידן הAI. המרצים של העתיד יצטרכו להיות יותר מנטורים ומאמנים מאשר מעבירי ידע מסורתיים. הדוח מציע שלושה תחומים עיקריים שבהם AI יכול לתמוך במרצים:
תוכן ופיתוח קורסים: AI יכול לסייע ביצירת תוכניות לימוד מותאמות אישית, ניתוח ביצועי סטודנטים ויצירת חומרי לימוד אינטראקטיביים.
העברת ידע: מערכות AI זמינות 24/7 יכולות לספק משוב מיידי לסטודנטים ולאפשר למידה בקצב אישי.
ניהול אדמיניסטרטיבי: אוטומציה של משימות כמו בדיקת מטלות, מעקב אחר נוכחות והתראות על סטודנטים שנמצאים בסיכון אקדמי.
הדוח גם מצביע על שינוי משמעותי בדרישות המעסיקים. על פי הנתונים, חברות חדשניות מתמקדות יותר ויותר בכישורים מעשיים ופחות בתארים פורמליים. זה מתבטא בעלייה של 16% ברישום למכללות דו-שנתיות עם התמקדות מקצועית ב-2023, בעוד שהרישום הכללי לתואר ראשון עלה רק ב-1%.
אחד הנתונים המטרידים ביותר שעולים מהדוח נוגע למצב הפיננסי של האוניברסיטאות: בעשרת החודשים הראשונים של 2023, שלושים מכללות אמריקאיות נסגרו, ועוד 48 נסגרו ב-2022. על פי מחקר של E&Y, כ-10% מהאוניברסיטאות נמצאות בסיכון פיננסי.
הדוח מציע מספר המלצות קריטיות לאוניברסיטאות שרוצות לשרוד ולשגשג בעידן החדש:
– פיתוח תוכניות לימוד גמישות ומותאמות לשוק העבודה המשתנה.
– השקעה בתשתיות טכנולוגיות ובמיוחד במשאבי מחשוב AI.
– יצירת שיתופי פעולה עם התעשייה לחיבור בין תיאוריה לפרקטיקה.
– התמקדות בפיתוח כישורי חשיבה ביקורתית ויצירתיות.
– בנייה של מודלים כלכליים בני-קיימא.
נקודה מעניינת נוספת שהדוח מעלה היא הצורך בשינוי תפיסתי בקרב האוניברסיטאות לגבי הקשר שלהן עם הסטודנטים. במקום להתייחס אליהם כ”תלמידים”, עליהן לראות בהם לקוחות שמשלמים עבור שירות. זה דורש חשיבה מחדש על כל ההיבטים של החוויה האקדמית, מאיכות ההוראה ועד לשירותי התמיכה והליווי.
לסיכום, הדוח מציג תמונה ברורה: אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה בעולם ההשכלה הגבוהה. האוניברסיטאות שישרדו ויצליחו יהיו אלה שיידעו להסתגל למציאות החדשה, לאמץ טכנולוגיות מתקדמות, ולספק ערך משמעותי לסטודנטים שלהן. כפי שהדוח מציין, זו לא רק הזדמנות- זו הכרח קיומי עבור מוסדות ההשכלה הגבוהה. בעיני, התובנות האלה רלוונטיות לא רק לאוניברסיטאות בארה”ב אלא גם למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אנחנו חייבים להתחיל לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו מכשירים את הדור הבא של המקצוענים והמנהיגים שלנו. העתיד כבר כאן, והשאלה היא רק מי יידע להיערך אליו בצורה הנכונה.
מוצרים שלי שכדאי לכם להכיר:
קורסים מקצועיים עם כלי GAI.
מפגש 1:1 ליעוץ על בינה מלאכותית גנרטיבית// מפגשי יעוץ לחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות.
