כחלק מסדרת Smart Connected TV– בבלוג שלי, העוסקת בכל הקשור לסקירת התפתחותה של הטלוויזיה, ולמעבר שצפוי לעניות דעתי לטלוויזיה מחוברת וחכמה- אני מציפה לכם וחושפת אתכם למושגים, מגמות ומחקרים על הנושא. הפעם, אני רוצה לדון איתכם על פיסת מידע מיוחדת שקראתי באימרקטר. הכתבה סוקרת את המגמה ההולכת וגדלה של השימוש בשירותי סטרימינג- שמראה באופן חד משמעי איך הם הופכים להיות המקום המרכזי בו אנשים צופים במה שקרוי : Binge Watching.
למי שלא מכיר את המושג– אסביר אותו כאן לפני שאפרט את הנתונים והמספרים שהוצגו מטעם האימרקטר. האם אי פעם ישבתם מול הטלויזיה ורציתם לראות פרק מסויים, והנה, לאחר שצפיתם בפרק האחרון, סונדלתם למיטה והמשכתם לראות ברצף עוד כמה פרקים במכה ? יוצא שבמקום פרק אחד ראיתם לפחות שלושה, ארבעה ? לזה קוראים binge-viewing- צפייה בכמה פרקים יחד בזה אחר זה. לפני שאתחיל עם המספרים של האימרקטר אני מוסיפה לכם לכאן את הלינק למאמר המקורי-Link.
מחקר שנערך במאי 2014- מטעם חברת המחקר Annalect קבע כי סוג הצפייה הזו- binge-viewing שכולל שלושה או יותר פרקים ממסך הטלוויזיה באותו רצף זמן, תקף לגבי למעלה מ63 אחוז מכלל בעלי טלוויזיה בארה”ב- בגילאים 18 ויותר (למרות שרק 30 אחוז מהם הודו שעשו זאת).
תוכלו לראות את ממצאי המחקר בגרף שנמצא מתחת לפסקה זו :
אלו שאכן צופים בפורמאט binge-viewing– אמרו בצורה ברורה כי הם לא אוהבים לראות פרסומות בזמן הצפייה בטלוויזיה. 58 אחוז מתוכם ענו כי הם מעדיפים לא לראות פרסומות בזמן שהם צופים בלולאה של הפרקים העוקבים. 57 אחוז מתוכם ענו כי המודעות מונעות מהם להנות מהתוכן של הפרקים ולהבין את המתרחש, ו53 אחוז מתוכם לא חשבו שבכלל יש מקום לפרסומות בזמן שהם צופים בטלוויזיה במתכונת של binge-viewing. חשוב להדגיש כי נשמעו גם קולות אחרים, 49 אחוז ענו כי זה לא ממש משנה להם- והנאתם לא פוחתת בין אם הם רואים פרסומות בזמן צפיית לולאת פרקים או במהלך צפייה רגילה. כמו כן, 38 אחוז ענו כי אין להם בעיה לראות פרסומות בזמן שהם צופים כך בפרקים, ו35 אחוז ענו כי הם אפילו מוצאים טעם בפרסומות כי הן מוסיפות להם הפסקה מרעננת משיטת הצפיה המתמשכת הזו.
אבל האם באמת צופי- binge-viewing– מסוגלים לראות מודעות ? חצי מהנשאלים שאמרו כי הם צופים בצורה זו משתמשים בשירותי סטרימינג לטובת צריכת תוכן טלוויזיוני, 43 אחוז רואים טלוויזיה בברודקאסט או בכבלים- 31 אחוז רואים דרך DVR ו35 אחוז מעדיפים לראות טלוויזיה דרך הסטרימרים, 27 אחוז מעדיפים טלוויזיה בברודקאסט או בכבלים, ו16 אחוז מעדיפים DVR. חשוב להדגיש כי עלו במחקר נתונים שמצביעים בבירור על ההבדל בהעדפות על פי גילאים שונים, millennials- חמישית וארבעה אחוז. מתוכם מעדיפים שירותי סטרימינג- וזאת בהשוואה ל36 אחוז מדור הX- ו16 אחוז מדור הבומר (boomers), האחרונים מגלים העדפה ברורה לטלוויזיה בברודקאסט או בכבלים עבור צפיית binge-viewing- ארבעים ושישה אחוז מתוכם, בעוד שאומדן המילניאלס ודור האיקס עומד על אחוז הרבה יותר נמוך כ14 אחוז- ולעומתם 19 אחוז מעדיפים טלוויזיה בברודקאסט.
מעניין בעיני להגיע לכמה מסקנות שנובעות מהנתונים שהוצגו במחקר : קודם כל- ששיטות הצפיה משפיעות עלינו וקובעות את הכלים ואת ההעדפות שלנו סביב הכלים לכל שיטה לעצמה. דבר שני- ההבדלים המובהקים בין הדורות השונים לגבי האימוץ של כלים חדשים, מעידים על מידת הנכונות שלנו לקבל מידע פרסומי בזמן שאנחנו צופים בתכני טלוויזיה. אין ספק שאם נפיק את הלקח מכל הנאמר מסתבר שהעולם של הצעירים קובע את הטון החדש לגבי המבנה התקשורתי בשיטות, בכלים ובהעדפות של תכנים שמוצגים להם.
