אני רוצה להתעכב בפוסט הנוכחי באזורים המשמעותיים אליהם מכוונים בקאן 2020, לדעתי מתוך נושאי הפסטיבל אפשר לגזור ולהבין הרבה על מגמות חשובות שמכתיבות את הדברים עליהם אנחנו צריכים לעבוד, להתעכב וללמוד. אדאג לכתוב לכם כל נקודה כפי שפורסמה באתר של פסטיבל קאן 2020, ולהוסיף עליה את דעתי ומחשבותי.
The 2020 content themes are:
קריאטיביות, הינה המנוע לצמיחה עסקית- Creativity is the Business Growth Engine, אנשי שיווק צריכים להגדיר את תפקידה של הקריאטיביות כך שתוכל לתמוך גם אתגרים קצרי טווח אבל לא פחות חשוב אתגרים רחוקי טווח- זאת על מנת שיוכלו לבנות “ברנד אקוויטי” ולהחזיק כוח הרבה יותר משמעותי ביכולת שלהם להשפיע על הצרכנים, וגם פנימה בעסק, כולל ההשפעות על חברי הדירקטוריון.
קריאטיביות, יוצרת שיבוש בעולם של קומרס ואיקומרס- Creative Disruption in Commerce, ישנם כיום קמעונאים ומותגים שעושים ניסיונות חכמים בלהכניס קריאטיביות לתוך השרשרת של הקומרס, הם חושבים בצורה יותר מעמיקה על הרעיון של מסע לקוח וחווית משתמש ודרך יצירת חווית יותר טובה שמשפיעה בסופו של דבר על המכירה.
החיבור העמוק לפרפס, וההבנה של מותגים לאחריות שלהפ ולעובדה שהם צריכים להפוך לאקטיביסטים- Post-Purpose: Brand Accountability and Activism, המותגים הגדולים ביותר בעולם כמו גם סוכניות שונות מתחילים להבין שזה נהיה קריטי להיות מחובר לאתגרים וסוגיות עולמיות, להיות אקטיבים לגבי אותן סוגיות ולקחת חלק פעיל כמו גם להשפיע באמצעות הפלטפורמה הרובסטית והמשמעותית של המותג.
המותג שלך, הוא החוויה שלי-Your Brand is my Experience, מותג וחוויות הם אחד, interlinked. מותגים חייבים לראות כיצד הם יוצרים חוויות עם לקוחות שמאפשרים לשפר את כל מסע הלקוח דרך חשיבה סימלסית של אינטראקציות שונות. לזה אני קוראת הסיסטם של הנגיעות, ובתפיסה שלי החשיבה חייבת לצאת מנקודת המבט של ה”סיילו” ואנחנו נדרשים לנתח את חווית הלקוח במסע השלם כפי שהוא חווה אותו.
לתכנן את המותג לשנת 2030, לדאוג שהמותג שלנו יתאים לעתיד-Looking to 2030: Making your Business Future-fit, בעידן בו צריך ללמוד באופן תדיר, צריך לדאוג למוכנות עתידית. זה אומר ליצור ראיה רחבה על סוג הדברים שיקרו ויותר חשוב מכך לבנות את הסקיל סט של היכולות שמבטיחות שאנחנו מוכנים לשינוי שקורה כל הזמן בתוך השינוי. הרבה מכך כולל מבט עמוק על סוג הטאלנטים אותם בונים בתוך החברה, וכיצד נקודת מבטם הינה: יצירתית, קריאטיבית וגמישה.
איך מכניסים לתוך הקריאטיביות חשיבה מבוססת דטה, וטכנולוגיה כחלק מהסיפור-Applied Creativity: When Data, Tech and Ideas Collide, החשיבה צריכה להתפתח כך שהפיצוחים הקריאטיבים ישענו על יכולות טכנולוגיות ובמבוסס דטה ככלי שעוזר לקבל החלטות ולעצב אותן, ככלי שעוזר להבין אנשים. נדרש אם כך לחשוב כיצד מותגים יכולים לאמץ ולעשות דיפלוימנט לתשתיות טכנולוגיות ואולי אף יותר חשוב לשיטות ותהליכים שמונעים מתוך הדטה ויוצרים בצורה חכמה קשרים אמוציונאלים.
סטוריטלינג בסקייל- Storytelling at Scale, כיצד לוקחים את החשיבה של הסטוריטלינג ומכילים אותה על כל הפלטפורמות ובכל הפורמטים, כיצד מרוויחים את שימת הלב הכל כך יקרה של האנשים על מנת להיות במעורבות מול אתגרים שחשובים לאנשים. איך שמים את התרבות במקום הנכון בשביל שנוכל לבנות את התפיסות והשיטות החדשות וליישם אותן בפועל בתוך התהליכים.
ונדרש לחזור גם לבסיס, לחזור למותג – Let’s Get Back to Brand, לחשוב ולעסוק באיך קריאטיביות יכולה לשנות את משקלי הכובד, ולהוציא אותנו מהאובססיה הנוכחית של יצירת קליקים ואימפרשן- להיות בפוקוס על בנית מותג בתפיסה של טווחים ארוכים שמבטיחה את “בריאות המותג” וחסינותו מתרחישי עתיד אפשריים אך לא גלויים.
