יש רגעים בזמן שצריך לדבר על שינוי בצורה קצת יותר “חצופה”. לכבוד השנה החדשה שמגיעה בקרוב, חשבתי שזה הרגע לייצר סוג של מניפסט על הדברים שאתם צריכים להחזיק ביד קדימה- ולהצליף בכם תובנות לסיבות שבגללן זה הופך להיות ל”היפר חשוב”!
הקונטקסט שבו אנחנו חיים כרגע הוא יחיד ומיוחד במינו. זו תקופה שמצד אחד יש מלחמה על הטאלנט בכל מה שקשור לקריאטיב ולחדשנות- ומצד שני יש מלחמה אמיתית באוקראינה שממש מגדירה מחדש את החיים של האנשים. משבר שגורם לכך שחסר אנרגיה בעולם ממש לרמה של eat or heat! אינפלציה גואה וסימנים מובהקים של מיתון- וככל שזה מחריף קיימת יותר ויותר דרישה לכך שעסקים צריכים ליצר יותר- רווחים, רווחים, רווחים- וזאת בטווחים הקצרים.
על פי הביזניס אינסיידר, בתעשיית הפרסום ובתחומים משיקים איבדו יותר מ8700 משרות בספטמבר לבד-Link. ומנטרה אחת ברורה חוזרת על עצמה שאומרת- Do More With Less. השנתיים האחרונות היו קשות ומלאות בחוסר יציבות, והתעשייה נמצאת בלחץ יותר מאי פעם, זה גורם לאנשי קריאטיב לאבד את האומץ והביטחון שלהם במה שהם עושים.
אולי זה לא נשמע רע, אל מול שאר הבעיות שנדרש להתמודד איתן בעולם- אבל צריך לזכור שקריאטיב וביטחון בקריאטיב מהווים את המפתח לחדשנות! והיכולת לחבר וליצור אימפקט פוזיטיבי על העולם- בשביל להתמודד עם הבעיות הגדולות שנוצרות נדרשת קריאטיביות. המצב בו אנחנו נמצאים מכריח אותנו לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות משאבים- ובתוך כל המיקס הזה צריך לקחת בחשבון שיקולים של: גיוון, הכלה, נגישות, איכות סביבה- זה כבר ברור שלא מדובר במשהו שהוא Nice to Have אלא ממש רכיב קריטי שמכתיב כיום חברות שמצליחות או לא.
החשיבה של Doing Good כסוג של “האד און” או משהו לצד העסק- כבר אינה רלוונטית! הסביבה שבה אנחנו חיים מכתיבה צעדים הרבה יותר דרסטיים. קחו למשל את הדוגמא של פטגוניה אותה המייסד מסר כי הוא רצה לחזק את המסר של תמיכה בסביבה. כמובן, זה מקרה בוחן קיצוני שאנחנו לא יכולים לראות בחברות המסחריות- אבל, וזה אבל גדול! זו דוגמא שמהדהדת על כל מה שאנחנו עושים כי היא משנה את השיח ואת הציפיות של האנשים.
הפלואו של הכסף הולך יותר ויותר אל עסקים ששמים- את האנשים ואת כדור הארץ קודם כל ולפני הכל! יותר משלושים אחוז ממנכ”לים שהשתתפו בסקר של אקסנצ’ר אומרים שהמשקיעים שלהם מדגישים שהמנועים החשובים ביותר עבור העסק הם: ססטיינביליות וחדשנות שמובילה לצמיחה- משמע, אם אתם רוצים להתפתח, לצמוח ולגדול אלו פיצ’רים הכרחיים אותם חייבים לאמבד אל תוך העסק.
ולקוחות? איך הם מתייחסים לכך? The Global Sustainability study מראה ש65 אחוז מהצרכנים בארה”ב שוקלים ססטינביליות כשהם רוכשים מוצרים- זו עליה של 14 אחוז משנה שעברה-Link. אבל חשוב לחדד שמחקר אחר של פורסטר מראה שרוב האנשים לא בוטחים במותגים שיעמדו מאחורי הדברים שהם מבטיחים!
שתי הנקודות הללו: הלקוחות מצד אחד והמשקיעים מהצד השני- צריכות להשפיע על הדרך שבה עסקים עושים עסקים ועל איך נראה בפועל המסחר. זה אומר שססטיינביליות ויצירת אימפקט חיובי הופכים למאסט, לחובה. אבל שאלת השאלות היא איך עושים את זה? מה הם הכלים, התהליכים והשיטות? כיצד שמים את הרעיון לפעולה?
צריך לחשוב על רעיונות חדשים, דרכים חדשות ושיטות שונות וזה יכול להוביל למקום הנכון- ובד בבד באותה נשימה לשמר את הטאלנט! השיטה? ניסוי, חשיבה קריאטיבית ומציאת דרכים חדשות לפתרון בעיות- זו הדרך. זה ימנע מכם לעשות דברים כמו שעשיתם בעבר, להתקע במקום, נדרש לחשוב ולפתח חשיבה של Beginner’s mindset.
על פי HBR חשיבה בצורה כזו, ובניית סביבות עבודה במקום העבודה מתוך נקודת המבט הזו- מהווה את הנתון מספר אחד עבור קהלים צעירים, עבור דור הZ. משמעותי לדעת לחשוב גדול, לחשוב על קריאטיביות וחדשנות ככלי לפתרון בעיות גדולות של העולם, וליצור סביבה שגורמת לאנשים להרגיש שהם בעלי הבית של הרעיון ושל האתגר ושיש להם מקום עבודה שמטיס את הסקרנות שלהם ואת הרצון שלהם לעבוד על כך.
קריאטיביות יכולה להיות הנשק הסודי לאימפקט חיובי- והיא יכולה בשיטה הזו להיות מחוברת למסחר, לעסקים, לתעשיות ולא להיות “ליד” אלא חלק מהמנוע שמניע בפועל את העסק ולוקח אותו למעלה.
ישנם דברים שכבר ברור מאליו שצריך לקחת בחשבון בסט הפעולות שלנו: נדרש להיות מגוונים ולייצג את כל קשת האוכלוסיות בחברה, נדרש לחשוב על שימוש באנרגיות חלופיות ומחזור, ונדרש לייצר פתרונות דיגיטלים נגישים ובַּרי-הַשָּׂגָה לכולם. אלו דברים שצריך להכניס ממש מההתחלה, מהרגע הראשון שאתם יוצרים וחושבים על מוצרים ושירותים. אבל אנחנו צריכים גם לייצר מעבר למובן מאליו, ועל מנת לעשות זאת אנחנו חייבים להתנסות- זה המקום בו הקריאטיביות מתפרצת– זה המקום בו יוצרים דברים חדשים, דברים שלא נעשו בעבר, דברים שיכולים להשפיע ולייצר את האימפקט.
אנחנו צריכים ליצור צורות חדשות לערך, ובעיקר להיות מעבר לMast do וללכת אל עבר ה-Could do! כשאנחנו מתנסים, כשאנחנו פועלים במוד של “ארגז חול” ובוחנים מה עובד ומה לא, אנחנו מבינים את קשת האפשרויות השונות, ובכך גם ניתן ללמוד מה עובד ומה מייצר ערך ובד בבד לשמר את הטאלנט, ולספק לו הרגשה שהוא חלק ממשהו גדול.
זה אומר שנדרש לשייף את השרירים בשלושה דברים עיקריים:
לשנות את הדינמיקה עם האנשים שסביבנו- לבטוח בהם, ולספק להם את הפלטפורמה להתנסות- לנסוך בהם את ההרגשה ואת הביטחון שהם יכולים לעשות, לטעות, לחפש, לעשות שוב, שוב לטעות ובסוף להצליח.
לשנות את היחסים עם ספקים ולקוחות, לייצר סביבה של ביטחון ואמון ולספר ללקוחות שלכם שאתם מכניסים אימפקט כחלק מהמאמצים שלכם, להכליל ולהפוך אותם לחלק מהסיפור, ולספקים שלכם לייצר בריפים שעונים לאתגר ועושים להם קול קורא.
משמעותי וקריטי לשנות את היחס שאתם נותנים לרעיון של אימפקט חיובי, שלא יהיה משהו צידי או “האד און” אלא חיבור מובהק בין הקומרס לאתגר- אל תראו אותם כנפרדים תחברו אותם יחד כמשימה אחת.
זה היה המניפסט שלי, מקווה שפגשתי אוזניים שומעות וקשובות. ושתהיה שנה חדשה מלאה באימפקט ובדברים חיובים שמבוססים על חדשנות וקריאטיביות.