משהו קרה לנו בקורונה, התחלנו להתגעגע לעבר, פיתחנו סנסורים נוסטלגיים שמחפשים את שנות השמונים, שבעים ושישים. בדו”ח עשיר שכבר סיפרתי לכם עליו מסתכלים על מגמת הרטרו ונותנים אותה כמצפן עבור תחום הקמעונאת לבחון ולראות את הרלוונטיות העכשווית. אעבור אתכם על המגמה הזו של קמעונאות רטרו, אבל כמו תמיד מפצירה בכם להכנס להכנס לדו”ח המלא ולקחת ממנו עוד הרבה דברים משלכם-Link.
דוגמא נפלאה לקמעונאות רטרו היא הקייס שאני מביאה בפוסט הזה, חנות בטורונטו שעוצבה ממש כמו שחנויות של מוצרי צריכה מזון ומשקאות היו מעוצבות פעם. הוויב, הצבעים, הגרפיקה כל זה יוצר את המיקס של קמעונאות ומיתוג מפעם.
למה זה מעניין? כי בשנתיים האחרונות אנשים רוצים לחזור אל מקורות ההשראה מהעבר שלהם, אל משהו שהוא יותר מושפע מהטבע ומעוצב כנוח ויציב- אין ספק שליציבות יש פה תפקיד חשוב, והעבר מסמן לנו בזיכרון מעט משמח ומעט כואב כמה יציבות הייתה לנו בעבר (או שלפחות חשבנו כך ודימיינו שהחיים הם יציבים). זה גורם לעיצובים של קמעונאות ללכת לאזורים האלה, של פנטזיית העבר, כמובן שמדובר בדיזיין שהוא קצת קיצ’י, מאוד משחקי בעיצוב הפנים שלו וכמו שאמרתי כבר מספק את תחושת האסקפיזם של הדברים מהעבר, את הנוסטלגיה והכמיהה אליהם.
החנות בטורונטו- חנות מוצרי מזון בעיצוב של פעם.
גם המוצרים עצמם נראים מעט מהעבר 🙂
תצוגת ירקות ופירות, טבעית, לי אישית היא אפילו נראת קצת קיבוצית 🙂
הספר החדש שלי באוויר! הספר החדש שלי יצא לאור. חודשים של שינוי, לידה מחדש של המציאות…הסיפור המצרפי של החודשים בתוך הקורונה. השיעורים הגדולים והקטנים שלקחתי בדרך ועל רמת היכולת שלי להתמודד עם השינוי. יומן בן עשרות ימים מוגש לכם ללא מסכות – חשוף. כך נראה שינוי. למי שרוצה לרכוש רצ”ב לינק-Link.
