המהפכה כבר כאן – איך ההנהגה של סיילספורס ושופיפי משנה את עולם העבודה.
בעוד שכולנו עסוקים בלנסות להבין איך משלבים את הבינה המלאכותית לתוך התהליכים הקיימים, ענקיות הטכנולוגיה כבר בונות עולם חדש לגמרי. שני מקרים שרציתי להתעכב עליהם ברשומה הנוכחית מציגים תפיסת עולם מהפכנית שחשוב שכל אחד מאיתנו יכיר – מה שקורה עכשיו הוא לא רק שיפור יעילות, אלא המצאה מחדש של מהות העבודה עצמה.
מארק בניוף, מנכ”ל סיילספורס, יצר רעש גדול כשהצהיר: “המסר שלי למנכ”לים כרגע הוא שאנחנו הדור האחרון שמנהל רק בני אדם”. לא מדובר בהצהרה תיאורטית – בפברואר 2025, הוא הודיע שסיילספורס לא תגייס מהנדסים השנה בזכות הגידול בפרודוקטיביות מסוכני בינה מלאכותית. הפלטפורמה שלהם, Agentforce, ניהלה 380,000 שיחות שירות לקוחות תוך 90 ימים עם שיעור פתרון של 84%, כאשר רק 2% מהבקשות דרשו התערבות אנושית.
בניוף רואה את העתיד בצורה ברורה – “אנחנו באמת נכנסים לעולם של ניהול בני אדם וסוכנים יחד”. החברה שלו מתמקמת כ”ספק כוח העבודה הדיגיטלי מספר אחת נקודה”, במה שהוא מכנה “מהפכת עבודה דיגיטלית בשווי טריליון דולר”.
במקביל, מקרה מעניין נוסף שמראה את השינוי העמוק בדרך שבה אנחנו צריכים לחשוב על עבודה מגיע מטובי לוטקה, מנכ”ל שופיפי. במזכר פנימי הוא קבע כלל חדש: “לפני שמבקשים תקנים נוספים ומשאבים, צוותים חייבים להדגים למה הם לא יכולים להשיג את מה שהם רוצים באמצעות בינה מלאכותית”.
התפיסה הזו מהפכנית – בינה מלאכותית היא ברירת המחדל, ואנשים הם היוצא מן הכלל. המזכר של לוטקה מפרט עקרונות שבסופו של דבר כל ארגון יאמץ:
> שימוש בבינה מלאכותית כמיומנות בסיסית: כמו שימוש באימייל או באינטרנט.
> הכשרה מחדש מתמדת: עובדים חייבים להשתפר בקצב הצמיחה של החברה (20-40% בשנה) רק כדי לשמור על מקומם.
> בינה מלאכותית לפני כוח אדם: צוותים חייבים להראות למה הם לא יכולים להשיג מטרות עם בינה מלאכותית לפני שמבקשים משאבי אנוש נוספים.
> תרבות ביצועים קשורה למיומנות בבינה מלאכותית: השימוש בבינה מלאכותית הוא כעת חלק מהערכות ביצועים וקידום.
כשמסתכלים על שני המקרים האלה, אני רואה דפוס ברור. מנהלים בכירים לא מתייחסים לטכנולוגיה הזו כ”כלי חדש בחגורה”, אלא כשינוי פרדיגמה מוחלט בדרך שבה אנחנו עובדים.
השינוי הוא כל כך מהותי שאני מאמינה שנוצר מדרג מקצועי חדש בשוק העבודה:
> מנהלי בינה מלאכותית: אלה שמתזמרים יכולות בינה מלאכותית להשגת תוצאות עסקיות, מתמקדים באסטרטגיה וחיבור צרכים אנושיים לאפשרויות טכנולוגיות. אנשים אלה רואים את הערך והתגמול שלהם מזנק.
> משתפי פעולה עם בינה מלאכותית: עובדי ידע שמשתלבים ביעילות עם כלי בינה מלאכותית כדי להגביר את המומחיות המקצועית שלהם. אנשי מקצוע אלה שומרים על הרלוונטיות שלהם אבל חווים לחץ מתמיד לטפס לדרג המנהלים.
> משתמשי בינה מלאכותית: אלה שפשוט משתמשים בבינה מלאכותית לביצוע משימות מסורתיות ביתר יעילות. תפקידים אלה חווים קומודיטיזציה, צמצום בביקוש, וירידה בתגמול.
השאלה כבר לא אם התפקיד שלנו ישתנה – אלא באיזה דרג נהיה בהיררכיה החדשה.
מה שמעניין אותי במיוחד הוא שגם בניוף וגם לוטקה לא מדברים על בינה מלאכותית כמשהו שמחליף אנשים, אלא על יצירת מערכת אקולוגית חדשה שבה אנשים ובינה מלאכותית עובדים יחד. זה דורש מאיתנו לפתח יכולות שונות לגמרי ממה שהיינו צריכים בעבר.
אני חושבת שכדי להצליח בעולם החדש הזה, כולנו צריכים להתחיל בשלושה צעדים:
> לערוך בדיקה כנה של הערך שאנחנו מספקים: איפה אנחנו באמת מוסיפים ערך ייחודי שקשה לאוטומציה?
> לפתח מערכת אינטליגנציה אישית: איך אנחנו בונים מערכת עבודה שמשלבת את היכולות האנושיות הייחודיות שלנו עם כלי בינה מלאכותית?
> למצב מחדש את הזהות המקצועית שלנו: איך אנחנו מגדירים את עצמנו בעולם שבו הערך לא נמצא בביצוע משימות אלא בתזמור ואסטרטגיה?
העיקרון המנחה צריך להיות ברור – הערך שלנו לא יהיה במה שאנחנו יודעים או יכולים לבצע, אלא ביכולת שלנו לשאול שאלות בלתי צפויות, לזהות דפוסים חדשים, לחבר בין תחומים שונים, ולהבין את ההקשר האנושי שמאחורי הנתונים.
כמו שאמר לוטקה לעובדיו, עם “שימוש רפלקסיבי ומבריק בבינה מלאכותית”, המצטיינים שלו משיגים “פי 100 עבודה” בהשוואה לסטנדרטים קודמים. זו ההזדמנות האמיתית – לא להתחרות נגד בינה מלאכותית, אלא להרחיב את היכולות שלנו באמצעותה לרמות שלא היינו יכולים לדמיין קודם.
מוצרים שלי שכדאי לכם להכיר:
קורסים מקצועיים עם כלי GAI.
מפגש 1:1 ליעוץ על בינה מלאכותית גנרטיבית// מפגשי יעוץ לחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות.
