אנחנו עדים לתופעה מרתקת- מירוץ לעתיד שמתנהל לא רק במעבדות ובשרתים, אלא גם בדמיון ובחזון של מובילי התעשייה. לאחרונה, דריו אמודאי, מנכ”ל Anthropic, הצטרף למקהלת הקולות המבטיחים עתיד מהפכני באמצעות בינה מלאכותית. במאמר ארוך בשם “Machines of Loving Grace“, אמודאי מצייר תמונה של עולם שבו בינה מלאכותית כללית (AGI) משנה את פני האנושות.
דריו מדבר במאמר הארוך, על האפשרות- לדחוס מאה שנות התקדמות רפואית לעשור אחד, על ריפוי הפרעות נפשיות כמו PTSD ודיכאון, ואפילו על העלאת התודעה האנושית לענן. הוא מתאר עתיד שבו הבינה המלאכותית מסייעת בפתרון בעיות עולמיות כמו עוני, שינויי אקלים, ואפילו משפרת את איכות הדמוקרטיה והממשל. אלה הבטחות מרחיקות לכת, שנשמעות כמו לקוחות מספר מדע בדיוני. אבל אמודאי לא לבד! הוא מצטרף לשורה של מנהלים בכירים בתעשיית הבינה המלאכותית שמציגים חזון דומה. מה שמעניין הוא שההבטחות הגרנדיוזיות האלה מגיעות בדרך כלל יד ביד עם ניסיונות לגייס סכומי עתק. Anthropic, למשל, מנסה לגייס לפי שווי של 40 מיליארד דולר. זה מזכיר את הימים שבהם מייסדי ענקיות הטכנולוגיה הבטיחו לפתור בעיות עולמיות כמו עוני ורעב.
אבל יש פער עצום בין ההבטחות לבין המציאות הנוכחית. כיום, הבינה המלאכותית מצטיינת בעיקר במשימות שגרתיות ובניתוח מידע. היא יכולה לזהות דפוסים במסדי נתונים ענקיים, לעזור בתחומים כמו פיננסים ורפואה, ולשפר את היכולות של רכבים אוטונומיים. אלה הישגים מרשימים, אבל עדיין רחוקים מאוד מהחזון של אמודאי ואחרים. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל העצום של התחום. אמודאי טוען שבינה מלאכותית חזקה תוכל לפעול כ”מדינה של גאונים במרכז נתונים”, עם מיליוני עותקים של מודל AI שיכולים לעבוד במקביל על בעיות מורכבות. הוא מאמין שזה יכול להאיץ את קצב ההתקדמות המדעית פי 10 או יותר.
בתחום הביולוגיה והרפואה, למשל, אמודאי מדבר על האפשרות לפתח טיפולים חדשניים למחלות, להאריך את תוחלת החיים, ולשפר את איכות החיים באופן דרמטי. הוא מדמיין עולם שבו רוב המחלות הזיהומיות מנוצחות, הסרטן מובס ברובו, ואנשים חיים חיים בריאים עד גיל 150 ומעלה. בתחום הכלכלה והפיתוח העולמי, אמודאי מציע שבינה מלאכותית יכולה לסייע בצמצום פערים עולמיים ולהאיץ את הצמיחה הכלכלית במדינות מתפתחות. הוא מדבר על האפשרות להשיג שיעורי צמיחה שנתיים של 20% במדינות מתפתחות, מה שיכול להביא את אפריקה שמדרום לסהרה לרמת התמ”ג לנפש הנוכחית של סין תוך 5-10 שנים. אמודאי גם מתייחס לאתגרים הפוליטיים והחברתיים. הוא מציע שבינה מלאכותית יכולה לסייע בחיזוק הדמוקרטיה ובשיפור הממשל, למשל על ידי יצירת מערכות משפטיות יותר הוגנות ושקופות, או על ידי שיפור אספקת השירותים הממשלתיים.
עם זאת, דריו מכיר בכך שהדרך לעתיד הזה רצופה אתגרים. הוא מדגיש את הצורך להתמודד עם סיכונים פוטנציאליים של בינה מלאכותית, ומזהיר מפני תרחישים שבהם הטכנולוגיה הזו יכולה לשמש לרעה. הוא קורא לשיתוף פעולה בין חברות הטכנולוגיה, ממשלות וחברה אזרחית כדי להבטיח שהפיתוח של בינה מלאכותית חזקה יהיה לטובת כולם. חשוב לזכור שכל זה הוא חזון, לא תחזית מדויקת. אמודאי עצמו מודה שאי אפשר לדעת בוודאות כיצד יתפתח העתיד. אבל הוא טוען שחשוב לנו כחברה לחשוב על התרחישים האלה ולתכנן קדימה.
בסופו של דבר, החזון של אמודאי מעלה שאלות מורכבות על העתיד שאנחנו רוצים ליצור. האם אנחנו מוכנים לשינויים כל כך דרמטיים? כיצד נבטיח שהטכנולוגיה הזו תשרת את כל האנושות ולא רק קבוצה קטנה? ומה המשמעות של כל זה לגבי מה שאנחנו מגדירים כ”אנושי”? אלה שאלות שכולנו- מפתחים, מקבלי החלטות ואזרחים מן השורה נצטרך להתמודד איתן בשנים הקרובות. החזון של אמודאי הוא נקודת פתיחה מעניינת לדיון הזה, אבל הוא רק חלק מהשיחה הרחבה יותר שאנחנו צריכים לנהל על העתיד שאנחנו רוצים ליצור.
מוצרים שלי שכדאי לכם להכיר:
קורסים מקצועיים עם כלי GAI.
מפגש 1:1 ליעוץ על בינה מלאכותית גנרטיבית// מפגשי יעוץ לחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות.
