רציתי לשתף אתכם בתובנות מעמיקות על מהפכה שמתרחשת בעולם הכתיבה האקדמית. בעוד שרבים מדברים על הסכנות שבשימוש בבינה מלאכותית בתהליכי למידה, מתגבשת הבנה חדשה על הדרך הנכונה לשלב את הטכנולוגיה בתהליכי כתיבה ומחקר. הפעם אני רוצה להציג בפניכם מתווה מקיף שמראה כיצד אפשר להשתמש בChatGPT ככלי שמעצים את היכולות האקדמיות ולא מחליף אותן. התוכן מתבסס על פרסום של OpenAI שלמעשה פרסו את משנתם על הנושא, אם תרצו לקרוא את הפרסום המקורי רצ”ב לינק- Link.
נתחיל בהיבט הבסיסי ביותר- אוטומציה של משימות טכניות. אחד היתרונות המשמעותיים של ChatGPT הוא היכולת להאציל אליו עבודה טכנית כמו פורמט ציטוטים וארגון ביבליוגרפיה. זה נשמע פשוט, אבל המשמעות היא דרמטית- במקום להשקיע זמן יקר בפרטים טכניים, הסטודנטים יכולים להתמקד בפיתוח רעיונות מקוריים ובניית טיעונים משכנעים. חשוב להדגיש- תמיד נדרש לוודא את דיוק המקורות מול החומרים המקוריים, אבל החיסכון בזמן משמעותי.
השלב השני הוא שימוש במערכת ככלי להתמצאות ראשונית בנושאים חדשים. כשנכנסים לתחום מחקר חדש, ChatGPT יכול לספק סקירה בסיסית, להצביע על מושגי מפתח, ולהציע כיווני מחקר אפשריים. זה לא מחליף קריאה מעמיקה של מקורות אקדמיים, אלא מספק מפת דרכים ראשונית שעוזרת להתמצא בשדה המחקר.
הרובד השלישי, והוא אחד המעניינים ביותר, הוא היכולת לקבל מפת מקורות רלוונטיים. המערכת יכולה להציע חוקרים מובילים בתחום, מאמרי מפתח, ומילות חיפוש שיעזרו בחיפוש במאגרי מידע אקדמיים. שוב, חשוב להדגיש- זו נקודת התחלה בלבד, וכל מקור צריך להיבדק ולהיות מאומת.
נקודה רביעית שחשוב להבין היא היכולת לשאול שאלות ממוקדות שעוזרות להשלים פערים בהבנה. במקום להיאבק לבד עם מושגים מורכבים, אפשר לנהל דיאלוג עם המערכת שעוזר להבהיר נקודות לא ברורות ולחבר בין רעיונות שונים.
ההיבט החמישי הוא שיפור המבנה והזרימה של הטקסט. אחרי שכותבים טיוטה ראשונה, אפשר לבקש מהמערכת לבחון את המבנה הלוגי, לזהות קפיצות בטיעון, ולהציע דרכים לשפר את הקשר בין הרעיונות. זה לא אומר לתת למערכת לכתוב מחדש את הטקסט, אלא לקבל משוב שעוזר לשפר את הכתיבה באופן עצמאי.
הטכניקה השישית היא שימוש ב”reverse outlining”– כלי שעוזר לבחון את המבנה הכולל של העבודה. המערכת מזהה את הרעיון המרכזי בכל פסקה ומציגה אותו בצורה תמציתית, מה שמאפשר לראות את הזרימה הלוגית של הטקסט במבט-על.
הנקודה השביעית היא פיתוח רעיונות דרך דיאלוג סוקרטי. במקום לקבל תשובות מוכנות, אפשר לנהל שיחה מובנית עם המערכת שמאתגרת את החשיבה ועוזרת לפתח רעיונות בצורה מעמיקה יותר.
שימוש שמיני- הוא בדיקת הלוגיקה של הטיעונים. אפשר לבקש מהמערכת לזהות חולשות בטיעון, להציע טיעוני נגד אפשריים, ולבחון את העקביות הלוגית של הטקסט. זה מחייב להתמודד עם ביקורת ולחזק את הטיעונים.
הנקודה התשיעית מציעה אפשרות מרתקת– השוואת רעיונות מול הוגי דעות היסטוריים. המערכת יכולה לדמות דיאלוג עם דמויות מפתח בתחום המחקר, מה שמאפשר להבין טוב יותר את הרעיונות שלהם ולפתח חשיבה ביקורתית.
העשירית היא שימוש במשוב מתמשך לשיפור הכתיבה. במקום להסתפק בטיוטה אחת, אפשר לקבל משוב מתמשך שעוזר לשפר את הטקסט בצורה הדרגתית.
החידוש האחד-עשר הוא שימוש במצב הקול המתקדם כחבר לקריאה. זה מאפשר לקבל הבהרות והסברים תוך כדי קריאה של טקסטים מורכבים, בלי לאבד את רצף הקריאה.
הנקודה השתים-עשרה מדגישה את החשיבות של שימוש בטכנולוגיה לא רק להשלמת משימות, אלא לפיתוח מתמיד של כישורי חשיבה וכתיבה.
חשוב במיוחד להתייחס לנושא השקיפות בשימוש בטכנולוגיה. בדיוק כמו שאנחנו מצטטים מקורות אקדמיים, חשוב לתעד שיחות משמעותיות עם ChatGPT שתרמו לפיתוח הרעיונות. זה כולל יצירת קישורים לשיחות ושילובם בביבליוגרפיה, מה שמאפשר למרצים לראות כיצד הטכנולוגיה תמכה בתהליך הלמידה. מה שמעניין במיוחד הוא שהשימוש המושכל בטכנולוגיה מחייב פיתוח כישורים חדשים. נדרשת יכולת מתקדמת לניסוח שאלות, בחינה ביקורתית של תשובות, ואינטגרציה של מידע ממקורות שונים. במקום להסתמך על העתקה פשוטה, סטודנטים נדרשים לפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.
במבט קדימה, האתגר האמיתי הוא לא בשאלה האם להשתמש בבינה מלאכותית, אלא כיצד לעשות זאת באופן שמעצים את הלמידה ומפתח חשיבה ביקורתית. זה דורש מהמוסדות האקדמיים לפתח מדיניות ברורה, ומהסטודנטים לאמץ גישה אחראית ושקופה לשילוב הכלים בתהליך הלמידה שלהם. השימוש בChatGPT בכתיבה אקדמית הוא הרבה יותר מסתם כלי טכני. זו הזדמנות לשנות את הדרך שבה אנחנו לומדים, חושבים וכותבים. השאלה היא לא אם להשתמש בטכנולוגיה, אלא איך לעשות זאת בצורה שמקדמת למידה משמעותית ומעמיקה.
מוצרים שלי שכדאי לכם להכיר:
קורסים מקצועיים עם כלי GAI.
מפגש 1:1 ליעוץ על בינה מלאכותית גנרטיבית// מפגשי יעוץ לחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות.
