בהמשך לפוסט אשר עוסק בסקירה של גרטנר- על תחזיות של המגמות המובילות ל2017- Link, חשוב לי להעמיק ברשומה נוספת אשר מתעכבת בסקירה נוספת של- Gartner ובה ניתן להחשף לפרדיקציות של החברה למגמות המובילות שתובלנה את השנים הקרובות, זאת בהתיחסות ל-2017 וקדימה. אעבור על הדברים המשמעותיים ואוסיף פרספקטיבה ותובנות, למי שרוצה לקרוא את הפרסום המקורי של גרטנר רצ”ב- Link.
הנחת היסוד של גרטנר הינה שטכנולוגיות מצליחות להבשיל הרבה יותר ממה שחשבנו או צפינו כמו : אוגמנטד ריאלטי, עוזרים דיגיטלים, ועוד. כל אלו יהוו את האימוץ הדיגיטלי אשר יאפיין את שש השנים פלוס הבאות. חשוב מאוד לעקוב אחר הטרנדים הללו וההתפתחות שלהם שכן הם יכולים לעזור לעסקים להשאר רלוונטים בהמשך הדרך וזאת גם לאור העובדה שהכל משתנה מאוד מהר ב-Digital Market. מאידך, דווקא בנקודה זו שמתחילה את הסקירה של המגמות אותן גרטנר מסמנים, משמעותי לציין כי יש בסוגי המחקר הללו משום הקצנה במספרים וצריך להסתכל עליהם בזהירות רבה- מניסיוני, קלקלוציה של מקורות שונים שחוזים מגמות ושיטוח המידע לממוצע אמצע עוזר מאוד להגיע למספרים ריאלים ויותר שפויים.
בואו נתחיל…
עד 2020, יהיו 100 מיליון צרכנים שירכשו באמצעות “ריאלטי פלוס”. הפופולאריות של אפליקציות מבוססות אוגמנטד ריאלטי כמו-Pokémon GO, תעזור להביא את הרעיון של- AR אל המיינסטרים, אפליקציות כאלו ישכנעו את הקמעונאים להכניס את החוויה כחלק ממסע הקניה של הלקוח על מנת שהג’רני יוכל להתעצם. ככל שהשימוש במכשירי מובייל גובר ומשפיע על ההתנהגויות, ההחלטות כמו גם הצריכה בפועל- מתבקש לייצר “קסמים” באמצעות הטישטוש שמתקיים בין העולם הפיזי לדיגיטלי. מותגים והשותפים העסקיים הקמעונאים שלהם יצטרכו לפתח מכניזם המאפשר למנף את אותן התנהגויות על מנת שיוכלו להעשיר את החוויה של הקניה.
תחשבו על זה, באמצעות שימוש באפליקציות VR כשכבה של מידע דיגיטלית :טקסט, תמונה, וידיאו ואודיו על המימד של העולם הפיזי, ניתן לייצר מסעות לקוח הרבה יותר חוויתיים ומערבים גם ברצפת המכירה עצמה וגם בלוקיישנים אחרים.
עד 2020, שלושים אחוז מהחיפוש במנועי חיפוש יקרה ללא צורך במסכים. טכנולוגיות חדשות המבוססות אודיו, Voice כמו- Google Home ו-Echo של אמזון מאפשרות גישה אל פלטפורמות שונות של דיאלוג שמבוסס קול- Voice First interactions על ידי הסרת הצורך של שימוש בידיים ובעיניים על מנת לחפש דברים בפועל, תשתיות ווקליות מגדילות ומותחות את השימושיות באינטרנט ואת כמות השימושים כמו כן הקונטקסט בעולמות שונים כמו : נהיגה, בישול, הליכה, סושייל ובכך הן למעשה מגבירות את האופרציה ואת הפעילות של האנשים עם תשתיות שאינן מבוססות מסכים, כתוצאה- כמות הזמן בה ניתן לחלק את הפעילות שלנו בין דיגיטל לבין לא- תצטמצם לאפס.
עד 2019, עשרים אחוז מהמותגים ינטשו את אפליקציות המובייל שלהם. מותגים רבים מוצאים את רמת האימוץ, המעורבות מול לקוחות וה-ROI אשר מדולוור באמצעות אפליקציות מובייל ככאלו שהופכות להיות חלק בלתי נפרד מהחוויה הכוללת אשר מגדירה את ההשקעה במובייל. אבל ישנן גישות חדשות המתערבבות ומציפות כי למשתמשים יש פחות כוח לגלות אפליקציות שונות ולהתקין אותן- והמיקוד שלהם הולך וגובר אל אפליקציות מרכזיות.
המשמעות של כך הינה שהרבה חברות תתחלנה לחשב מחדש את ההוצאות שלהן אל מול התוצאות בפועל של אפליקציות- ויתכננו דברים אחרת, כולל האופציה של נטישת הרעיון לטובת ערוצים אחרים “קלים” יותר שיתחזקו בשנים הקרובות (Bots למשל).
עד 2020, אלגוריתמים ישנו לחיוב את ההתנהגות של יותר ממיליארד עובדים בכל העולם. אלגוריתמים קונטקסטואלים התקדמו בצורה אקספוננציאלית ומעורבים כיום במגוון של גישות אשר משפיעות על ההתנהגות- Behavioral Interventions כגון : פסיכולוגיה, מדעי הרוח והחברה ומדע קוגנטיבי (המדע של הרגשות). אנשים הם רגשנים והם יכולים להיות לא ראציונלים, ואלגוריתמים יכולים בצורה חיובים לדייק את ההתנהגויות של האנשים ולעשות אוגמנטציה ליכולות ובכך להפוך את האדם לחכם ואפקטיבי יותר.
העובדה הזו תעזור לעובדים לזכור דברים, לעשות אנליזה מדויקת יותר ולהיות מודעים למידע בדיוק בזמן שצריך אותו ולפני שהוא עובר להיות כלאחר תפוגה. השימוש באלגוריתמים מייצר סוג של כפתור דאגה וגם קריפיות כי הוא מרגיש כמו יכולת שמחליפה אנשים, מצד שני כשמשתמשים ברעיון בצורה חכמה- אפקטיבית, ופוזיטיבית ה-Outcome יכול לדלוור ערך מאוד גדול להרבה מאוד תעשיות ועובדים.
עד 2022, יהיה עסק מבוסס בלוקציין בשווי של 10 מיליארד דולר. טכנולוגיות ה-Blockchain מתגבשות ותתפתחנה ברבולוציה הבאה אשר מגדירה מחדש את הדרך לטרנזקציות ואבטחתן. הרעיון של לוח חשבונאי שהוא-Blockchain ניכר בכך שהוא מעניק למעשה תשתית נצחית אשר מאפשרת לשתף טרנזקציות בין צדדים מגוונים. כל הנוגעים בדבר יכולים לפעול בצורה מידית ולהיות בטוחים בהעברות שכן הן מוקלטות, מוצפנות ומאובטחות בצורה שלא יכולה להשתנות.
כל שרשרת ערך יכולה למעשה להתקיים בטווחים של שניות, וכרגע- בלוקציין והאפליקציות הממבוססות עליו קשורות באופן ישיר לכסף בזמן אמת, מה שמוזיל עלויות של טרנזקציות ומגביר ויוצר אקסלרציה לProcess של העסקים. בעוד שהרעיון של פיתוח הבלוקציין עדיין ראשוני ולא בוגר, זו יכולה למעשה להיות תשתית שמהווה בסיס לעוד הרבה תעשיות כמו יצרנים וחברות השקעות.
עד 2021, עשרים אחוז מכלל התעשיות תהינה מעורבות בלפחות אחד משבעת השחקנים הגדולים בדיגיטל. כרגע, שבעת ענקיות הדיגיטל במבוסס על רווחים ו-Capitalization כמו כן שליטה בשווקים הינן : Google, Apple, Amazon,שחקנית גדולה סינית- Baidu, עליבאבא, ו-Tencent שחקן סיני נוסף גדול מאוד. ככל שהעולם הפיזי- פיננסי, ועולם הרפואה-Healthcare הופכים להיות ליותר דיגיטלים, הרבה מהפעילויות של האינדוודואלים והמעורבות שלהם מתחילה להיות קונקטיבית.
ההִתְכַּנְּסוּת הזו ה-Convergence מוביל לכך כי כל אקטיביות באשר היא תכלול את אחת משבעת המעצמות הדיגיטליות : אפליקציות מובייל, תשלומים, עוזרים דיגיטליים (אלקסה של אמזון-Echo) והאקוסיסטם הדיגיטלי – Apple HomeKit, ה-Utilities של WeChat כמו כן השירותים באפליקציה- כל הדוגמאות הללו ועוד מראות כיצד המעצמות הדיגיטליות הופכות להיות לחלק מהפעילויות שאנחנו עושים מה שיחבר באופן טבעי את התעשיות בלפחות אחת מכל שבעת השחקנים וסביר להניח שבפועל יותר.
במהלך 2019, כל דולר שתאגידים משקיעים בחדשנות ידרוש תוספת של 7 דולר. עבור הרבה יזמים, האימוץ של טכנולוגיות דּוּ-מַצָּבִיות הינו כלי משמעותי לקפוץ במהירות אל העסק בעוצמה של חדשנות, מה שהרבה פעמים מהווה שלב קריטי ראשוני לעבודה. קשר קרוב של מוד אחד ומוד שתיים בחדשנות הופך להיות לקריטי על מנת שיהיה ראליזם אמיתי במטרות של עסקים דיגיטלים כשהם נבנים- אבל למרבה הצער, עלויות הפיתוח של המוד שעוסק ב”Ideated Solution” לא בהכרח נלקחות בחשבון בזמן שיוצרים את ה-Ideation.
עבור הרבה חברות המוד הראשון והעלות שלו לא מתומחרים ולא נלקחים בחשבון כחלק משמעותי ב : הקמה, עיצוב, אימפלמנטציה ואינטגרציה של האופרציות אשר מבטיחות את ניהול הרעיונות, הפתרונות והפיכתם למשהו אמיתי ומשמעותי עבור החברה. גרטנר צופים כי על כל דולר שמושקע בחשיבה חדשנית מבוססת דיגיטל- The Digital Innovation / Ideation Phase יושקעו עוד שבעה דולר בממוצע על הפיתוח והאקסקיושן של הפתרונות.
עד 2020, הרעיון של IoT יחסוך לצרכנים ולעסקים טריליון דולר בשנה בתחזוקה, שירותים וצריכה. הרעיון של האינטרנט של הדברים חובק בתוכו הבטחה אדירה אשר תאפשר להפחית עלויות של תחזוקה וצריכה. האתגר נח על נושא האבטחה ואימפלמנטציה רובסטית שתאפשר לדלוור חיסכון בטווח קדימה של שני עשורים. אימוץ תשתיות של IoT יכול להיות תהליך לא מאוד יקר שיכול לקום על מערכות המבוססות על סנסורים פשוטים אשר יכולים לדווח ולהגדיר פעילות בשטח.
עד 2020, יותר מ40% מהעובדים יקצצו בהוצאות ביטוחי בריאות באמצעות מחשוב לביש. חברות תאמצנה באופן מתגבר תוכניות של כושר עבור מקום העבודה שתהינה מנוהלות קרוב מאוד למחלקות ה-HR ותכלולנה מחשוב לביש וטרקרים כתוכניות בריאות אשר עוזרות להבין היטב את מצב בריאותו של העובד ותעודדנה את כוח האדם בארגון לשמור על בריאותו. הרעיון הוא שבכך אפשר מצד אחד לשמור על הבריאות של העובדים ומצד שני להוזיל עלויות באופן יזום של ביטוחים אשר יהיו מבוססים על הדטה והאנליזה של הפעילות הגופנית בזמן אמת ובכך כל השרשרת הבריאותית תשתנה- ההשקעות ברופאים, הביטוח שלהם ועוד.
מילת סיכום- בעיני זו אחת הסקירות המשמעותיות ביותר אשר מבססת תפיסה וכיוון להמשך הדרך, משמעותי אם כך לקפל את הדברים אל תוכניות העבודה ואל המשך המסע. מצידי, אני מבטיחה להמשיך ולפתח את הנושאים המובאים כאן בדרכים נוספות וכולי תקווה שהמידע יעזור לעשות את הבחירות וההחלטות הנכונות.
