לפני כשלושה שבועות העברתי הרצאה על כנס המובייל בברצלונה בפורום סגור, חשבתי שלאור העובדה שלרבים מכם לא יצא לשמוע אותי מדברת על- MWC 2018, אעשה לכם את השירות ואפרסם את תוכן ההרצאה כרשומה בבלוג.
הישראלים והסינים, אחיו של בן זוגי היה בעבר קונסול ישראל בשנחאי- כשהוא הגיע לשם ופגש סינים הם שאלו אותו מאיפה הוא בעולם, הוא ענה מישראל- הסינים שאלו אותו, כמה ישראלים יש במדינה- אז, היו בערך שבעה מיליון וכשהוא ענה להם- הם היו בשוק, ואמרו לו איך זה יכול להיות ??? אתם עושים רעש כמו שבעה מיליארד. נזכרתי בסיפור הזה ביום הראשון של כנס המובייל בברצלונה, למרות שזה אירוע שמלא מלא בסינים- ושהסינים מהווים יותר משישית מאוכלוסיית העולם, עדיין היה נדמה שיש יותר ישראלים מכל לאום אחר- על הבמה, בדוכנים, וכמבקרים.
ליצור עתיד טוב יותר. התמה של הכנס עסקה בכך השנה, צריך לקחת בחשבון שכנס המובייל קיים כבר-31 שנה, זה התחיל מכנס סלולר בימי הזהר של בלקברי ונוקיה, אף אחד לא חשב שהמובייל יתפתח כל כך ויהפוך להיות למהות מרכזית בחיים שלנו.. אף אחד לא חשב שתהיה כזו אחריות גדולה והשפעה על החברה, כלכלה וסביבה. אבל לצד העוצמה- אתם תשמעו את זה במנגינה שלי, קרה לי משהו בכנס הזה- פתאום אמות המידה שלי לגבי כל הקידמה מעט השתנו ונכנס גוון של : אחריות, מידתיות לרעיון-והבנה שלא הכל טוב, אולי אפשר לקרוא לזה שתם עידן התמימות הדיגיטלית שלי.
ישנו גידול מטורף בשימוש במובייל שנה אחר שנה– 117 אחוז, מכשיר המובייל שלנו כל כך נוח שנטשנו את הדסקטופ, משמע- אנשים משנים את ההתנהגויות שלהם, כשזה יוצר שינוי משמעותי לטובה בחיים.
הטוב והרע במובייל. אנשים לא מרגישים בטוחים בקשר לעתיד שלהם, הטכנולוגיה מצד אחד מייצרת ערך רב- ומצד שני אי ביטחון מתגבר. אפרופו שיחות קיימברידג אנליטיקה שאנחנו שומעים עליהן הרבה לאחרונה.
עולם מחובר, עולם לא מחובר– ישנם מספרים של חוסר איזון. והמשמעות של עולם מחובר מבחינה חברתית הינה שיוויוניות בחינוך, רפואה – וישנו גם ערך רב מבחינה עסקית הפוטנציאל של עוד שלושה מיליארד אנשים מחוברים.
התכנסות טכנולוגיות. מה השתנה בנקודה הזו-Convergence של מספר רב של טכנולוגיות במקביל. דברים שנראו כפרינג’, פתאום יכולים להפוך למרכז החיים שלנו ולמציאות למשל מכוניות אוטונומיות תתאפשרנה בגלל ובזכות בינה מלאכותית ו-5G.
אינטרנט של הדברים, מייצר המון הזדמנויות, אבל גם צריך להיות ערניים לסכנות- ולדעת לעצור את הקו בזמן הנכון.
הצרכן המחובר. במציאות שאנחנו חיים, נדרש לחשוב מעבר למסך המובייל- ולנסות להבין את האנשים שנמצאים בצד השני ה-Screen במציאות הפיזית, אותם משתמשים יש להם צרכים, דפוסי התנהגות ורצונות- כמו גם חלומות. אנחנו, האנשים האלו לא רוצים שכל מה שנמצא סביבנו יהפוך להיות למכונה משומנת ! כי מכונה לא יודעת להכניס חוויה, פאן וסקרנות למשוואה, את הקומפוננט הזה- מכניסים האנשים, מספרי הסיפורים ויוצרי החוויות. מצד שני, הגוף שלנו הפך להיות לחלק מהאינטרפייס… וזו הזדמנות גדולה למותגים שידעו למנף את הקשר העמוק של האנשים לטכנולוגיה, הדימוי שלי הוא שהמובייל הוא כמו ה“אני הדיגיטלי” והוא למעשה מכיל בתוכו חלק גדול מהאישיות שלנו והצרכים.
Buying זה לא Shopping. נכון- העולם יכול להפוך לכזה שהכל נעשה אוטומטי, יכולים להיות בוטים שמדברים עם בוטים אחרים ומסכמים ביניהם מה אנחנו צריכים ועורכים עבורינו את כל הקניות סימלסלי- ויש בטוח כמה בעלים שהיו מאוד שמחים לרעיון. אבל, באמת של החיים אנשים אוהבים שופינג- הם מתרגמים זאת כחוויה, כמשהו כייפי ובידורי ולא היו רוצים לאבד את המימד הפיזי ואת המגע האנושי.
תוכן, דלק. נהיה ברור שמכשיר המובייל הופך להיות לפייפ ליין המרכזי בחיים של האנשים, אבל מה שבאמת מחבר אותנו הוא התוכן שמהווה כדבק או יותר נכון כדלק. אם פעם היו מדברים המון על תשתיות בכנס הזה, עכשיו מבינים יותר ויותר שצריך להתעכב על המים שעוברים בתוך הפייפ ליין הללו על מנת שמשתמשים ירצו לשתף פעולה וישארו בעניין, זה מה שגורם לשחקני הפלטפורמה השונים להפוך בעצמם גם ליצרנים של-Content.
העידן של אינטלגנציה מחוברת. בעתיד, מכשירים מבוססי בינה מלאכותית- ידעו להבין את הרצונות והצרכים שלנו יותר טוב מאיתנו, Sue Siegel מג’נרל אלקטריק שיטחה תובנות משמעותיות ש-GE הגיעו אליהן לאורך השנים : וכיצד חברה כמו ג’נרל משנה את תפיסת עולמה בטרנספורמציה- מקאפקס לאופקס, ממרכזי להפצתי, מטיפש לחכם- מה שאומר אפרופו האמירה הקודמת על בינה מלאכותית, שיהיה מלא דטה וצריך מכונות חכמות שיודעות לנתח אותה ולחלץ ממנה תובנות משמעותיות.
חברות תוכנה, הן מבוססות דטה עם גמישות גבוהה, דיגיטלית, יכולת להתפתח באופן המייתר גבולות גאוגרפים, הן יכולות ליצור- Network effect. מה שמאפשר זאת הינו העובדה שכיום כל אחד מאיתנו מחזיק את החומרה ביד, וכולנו יחד הופכים לתשתית אנושית אחת גדולה עליה יכולים לקום עסקים חדשים לגמרי, כי כל אחד מאיתנו מאפשר זאת באמצעות המגה מחשב שיש לנו בכף היד.
חברות חומרה, כמו BMW מחפשות לעשות שינוי ולהתקרב לחברות תוכנה, דיטר, שאחראי על הטרנספורמציה בחברה מופקד על לקחת את העסק ולהפוך אותו לריספונסיבי בעידן דיגיטלי. אחד הדברים שהוא הבין ממש בהתחלה היה- שבעולם הפיזי של במו כשהרכב יוצא מהמפעל ומגיע אל הלקוח, תפיסתית מבחינת החברה- זה הזמן שהמוצר מוכן, אבל בעולם הדיגיטלי כשהמוצר יוצא מהמפעל זה הזמן שהמוצר מתחיל בפועל להיבנות.
מותגים, אהבה ושירותים. חלק מהחברות פיצחו את הרעיון של אהבה, וכיצד אפשר לאמבד אותה לתוך סט הכלים והעשייה, סטארבקס למשל, נותנת לנו להרגיש כיאלו שאנחנו בבית שלנו באמצעות עיצוב המקום- UX של חמימות. אפל הופכת את החיים שלנו לקלים ונוחים יותר כשאנחנו נכנסים לחנויות של-Apple ישנה זרימה טבעית שלא גורמת לנו להרגיש את החיץ בין החוץ והפנים- הסביבה מזמינה ופשוטה. Lego- גורמת לנו לעשות דברים ביחד, והחיבוריות הזו נזקפת בחלקה לזכותה. צריך לקחת בחשבון, שישנו מתכון לדרך שבה מגיעים לכך- והוא : להפוך את המוצר לחוויה, ואת החוויה למוצר.
שינוי בעסקים- ג’ים המנכ”ל של Red Hat סיפר על כך שהוא ישב בחדר הנהלה משמעותי אשר התעסק באסטרטגיה קדימה, כיצד בוחנים את העתיד ועוד, המנכ”ל של החברה שאל אותו שאלה- איך אנחנו מתכוננים למציאות של-Uber, כשנכנסת כזו מתחרה וכל ה-R&D משתנה מקצה לקצה- מה עושים עם מציאות כזו ? אחרי שחכך בגרונו וחשב מה יוכל לענות שלמעשה, אין ממש תשובה טובה לשאלה כזו, צריך להיות כנים, אי אפשר באמת להתכונן למשהו כזה. התשובה היא שאי אפשר להתכונן לכזה-Change, אבל ישנם הרבה דברים שאפשר לעשות על מנת בכל זאת להיות מוכנים- מה שאומר שאנחנו צריכים להפסיק להתעסק כל כך הרבה בפלנינג ולהתחיל לחמש את הארגון שלנו ביכולות ובטאלנטים שמסוגלים להתמודד עם כל השינויים.
האם העולם נהיה טוב יותר ? צריך לעצב נכון וזה לא מתחיל בטכנולוגיה אלא בחברה, גיוון, שיוויון- כי אם רובוטים יחליפו את כל מה שהאנשים עושים, מאיפה בדיוק הם ירוויחו ומי יוכל לממן את כל הקידמה הטכנולוגית הזו בכלל ?
