אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שארגונים מתמודדים איתו היום– הוא הממשק מול בינה מלאכותית גנרטיבית והדרך שבה הם מנהלים את ההטמעה. מחקרים חדשים מציגים תמונת מצב מעניינת שמדגישה את הפער בין ההבנה של החשיבות לבין היישום בפועל. בעוד שחצי מהארגונים מצהירים שהם נמצאים בתהליך של בניית תפיסה ארגונית כוללת לניהול ובקרה של השימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית, רק 5 אחוזים מתוכם כבר הצליחו להטמיע את התפיסה הזו בפועל.
הנתון הזה מעניין במיוחד כשמסתכלים על התמונה הרחבה יותר– 28 אחוז מהארגונים בחרו להעביר את האחריות ליחידות העסקיות השונות. המשמעות היא שכל יחידה עסקית מנהלת את הנושא בצורה עצמאית, דבר שעלול ליצור אתגרים משמעותיים בהמשך הדרך כמו מדיניות מפוצלת, מידע בסילואים ואג’נדות סותרות בין היחידות השונות.
מה שמפתיע עוד יותר הוא ש-18 אחוז מהארגונים מעדיפים לתת לעובדים חופש פעולה מלא בשימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית, ללא הכוונה או מדיניות ברורה. אמנם הגישה הזו יכולה להאיץ את אימוץ הטכנולוגיה ולעודד חדשנות, אבל היא טומנת בחובה סיכונים משמעותיים אם טעויות יפגעו במוניטין של המותג.
כשבוחנים את התמונה המלאה, מגלים נתונים מטרידים נוספים– יותר משליש מהארגונים (34 אחוז) מודים שאין להם תהליך אפקטיבי לבחינה של התוצרים שמגיעים מבינה מלאכותית גנרטיבית ופתרון בעיות שעולות מהשימוש בה. 43 אחוז עדיין לא הקימו מועצת אתיקה לבינה מלאכותית גנרטיבית שתוכל להתמודד עם האתגרים החדשים שבוודאות יעלו בהמשך הדרך.
הנתון המטריד ביותר? רק 26 אחוז מהארגונים מרגישים בטוחים שיש להם תוכנית מקיפה להתמודדות ופתרון של בעיות פרטיות ואבטחה שקשורות לשימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית. זה מדגיש את הפער המשמעותי בין המהירות שבה הטכנולוגיה נכנסת לארגונים, לבין היכולת שלהם להתמודד איתה בצורה מובנית ומסודרת.
מוצרים שלי שכדאי לכם להכיר:
קורסים מקצועיים עם כלי GAI.
מפגש 1:1 ליעוץ על בינה מלאכותית גנרטיבית// מפגשי יעוץ לחדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות.
